מעשה במר פלחי
מר פלחי מקהילתנו, משכים מדי בוקר בבוקרו לעבודת האדמה.
בטרם יפנה לעבודתו. רץ חיש מהר לחטוף תפילת שחרית במניין הפועלים ביישובנו.
אחר תפילת הבוקר יוצא בחופזה לשדות הישוב.
חורש, מקלטר, זורע וכו'.
מנחה. כמובן בשדה, וערבית מגיע בנשימותיו האחרונות למניין בישוב.
בשבתות וחגים, בקושי נראה בקהילה.
ברצוני לספר את מה שקרה לפלחי בשנת השמיטה.
בערב יום הדין שכולם בהכנות לקראתו, פלחי בעבודתו כהרגלו.
מיהר לסיים מספר עבודות בשטחי הישוב ואינו שם לבו לשעון המורה שכבר נכנס יום הדין.
מיודענו מגיע לביתו חמש דקות אחר כניסת היום.
כמובן עובד האדמה נראה בחג וחודש תשרי מעט מאד והכל הבינו שהוא עייף מששת שנות העבודה.
מספר ימים אחר חג הסוכות, נדב מהבית ממול צועק אליו, פלחי אומנם שמיטה, אך השמיטה מפנה זמן ונותנת הזדמנות לעשייה אחרת.
נדב מפרט חלק מאפשריות העשייה, הכנת אוכל לנזקקים ולאבלים, ארגון טיולים, עבודה עם הדור השלישי ועוד
פלחי: נדבי תשמור התנדבויות אלה לעצמך, אצלי זו שנה למנוחה ושינה.
נדב: יש עבודה שאינה בקרקע ואפשר להרוויח ביד נדיבה.
פלחי: תשמע, אבל תשמע טוב, אני עובד קשה מאד וכל גופי כואב וחבול ואין לי כוח לכלום.
בחלוף מספר שבועות, ניגש פלחי לנדב ואמר, אני רוצה להתנדב בהכנת אוכל לילדים ממשפחות קשות יום.
בתחילה שימש כעובד ככל העובדים.
אט אט ובנחישות התקדם לניהולו של מקום זה והוסיף מתנדבים מיישובו ומישובים הסמוכים לו.
אחר תקופה קצרה, הפך מיודענו להיות בעל של מספר עמותות בישוב והצליח לגרור אחריו את רוב התושבים בסביבתו לעשייה חיובית ולשבור את חומות סביב ביתו וגם להשתתף בכל המניינים ואף ללמוד דף יומי בשיעור.
בתום שנת השבע החליט לשוב לאדמותיו ולהמשיך בחייו החדשים, גם לעבוד וגם להתנדב.
פלחי אמר, ששנת השמיטה מיועדת לבעלי האדמות ולא לאדמות עצמן.
בנוסף התפלל תפילה.
יהי רצון ה' א-להינו וא-להי אבותינו עזור לנזקקים גם לתרום ולהתנדב בחברה.
ברוך אתה ה' שומע תפילה.
בכך פלחי זכה לחשב מסלול מחדש.
שנזכה בע"ה כולנו לצאת לתרום לקהילתנו ובכך נזכה לחשב מסלול מחדש.
שבת שלום
שאול ענברי