בפרשתנו אנו מצווים לקיים פסח שני.
פסח שני, מתקיים חודש אחרי חג הפסח.
האנשים המצווים בו, אנשים שהיו טמאי מת, ואנשים שהיו רחוקים מהמקדש.
מדוע נצטווינו במצווה זו?
מצווה זו, היא הקרבת קורבן הפסח, ועונשה כרת כאשר קורבן זה אינו מוקרב.
כדי למנוע החמצה של מצווה כזו גדולה, נתנו הזדמנות נוספת בפסח שני.
מצווה נוספת שיש בה עונש כרת, היא מצוות המילה.
אך מצווה זו אין לה זמן, היא מתחילה מגיל שמונה ימים ונמשכת כל חייו של האדם.
פרשה זו, מלמדת שהקב"ה מעניק הזדמנות נוספת לאנשים שלא קיימו מצווה שעונשה כרת, לקיימה שוב.
מנקודה זו אני רוצה לצאת לחיים הכללים ולהראות שלכל אדם מגיע הזדמנות לבטא את יכולתו.
אתחיל במצוות לקט, שכחה, פאה וצדקה.
מצוות אלו נועדו לעזור לחלש להתקיים כלכלית.
בנוסף למצוות אלו, אילו נעזור לאדם החלש לחפש עבודה שתיתן לו עבודה נועיל לו כפל כפליים.
בכך שמצאנו בשבילו עבודה והוצאנו ממעגל העוני ואדם זה הפך להיות מועיל לחברה.
עתה ברצוני להתייחס לחברת המוגבלים, שאני כלול בה.
ניתן לתת לי תעסוקה לא משמעותית כגון, לקלוט נתונים למחשב ללא לעשות איתם שימוש, אלא מישהו אחר יעשה בהם שימוש.
למוגבלים קשה למצוא עבודה או תעסוקה משמעותית.
להעסיק אותי או מוגבל אחר, נדרשת השקעה רבה.
ראשית נדרשת הבחנה מדויקת מאוד במה אני יכול לעבוד ולהועיל.
הבחנה זו אינה פשוטה.
צריך להקשיב לרצונות שלי, לבדוק את היכולות ואת האי-היכולות וכן לבדוק את אישיותי.
נראה לי שהבחנה זו, היא יותר מורכבת מאדם שאינו מוגבל.
כאשר באים למעסיקים עם ההבחנה, המעסיקים חוששים להעסיק אדם מוגבל מסיבות שונות, חלקן צודקות וחלקן אינן צודקות.
צריך להבין להעסיק אותי זה הרבה יותר קשה מלהעסיק אדם אחר ללא מגבלות.
ראשית מעסיק חושש מתגובות שלי.
שמא תגובותיי להערותיו השליליות, יהיו בצעקות או בתגובה יותר קשה.
נקודה נוספת, צריך להתאים פינת עבודה עבורי.
העסקתי והעסקת מוגבלים אחרים, דורשת התארגנות רבה, שלא כל מעסיק יעסיק.
אם כך מדוע להעסיק מוגבלים?
כאשר אתקבל ואני מאמין שגם מוגבלים אחרים, אהיה ונהיה עובדים מסורים ונבצע את העבודה כראוי.
אנו נשתדל במידת האפשר לא להפריע למהלך העבודה
נראה לי, שהמעסיק כמעט תמיד ירוויח מהעסקתינו.
לכן כדאי לתת הזדמנות להעסיק אותנו.
שבת שלום
שאול ענברי