בפרשתנו מתקיים המניין השני של ישראל, לקראת כניסתם לארץ.
ישראל נמצאים בגבול יריחו בשנת הארבעים.
מניין זה מתבצע לקראת חלוקת הארץ לשבטים.
החלוקה נעשתה ע"פ גורל.
מכך שהחלוקה בצורה זו, אנו מבינים שהחלוקה בוצעה ע"י ה' וישראל לא היו צריכים להתעסק בזה.
נושא החלוקה, מוגש לישראל כמגש של כסף.
אחר מגש זה, טקס החלפת המנהיגים מתבצע.
יהושע מחליף את משה.
החלוקה והחלפת הנהגה, ישראל עלולים לחשוב שכל החיים בארץ יתנהלו ע"י ה'.
מפני כך, עתה הקב"ה מצווה את ישראל, בקורבנות הציבור שבמועדים.
לומר לנו, למרות שהכל הקב"ה מכין לנו לפני הכניסה לארץ, עדיין אנו חייבים לקיים את המצוות.
מסקנה זו, נותנת לי לחשוב שלפעמים הכל מוכן לי, רק אני צריך לעשות.
אם איני עושה דבר עם עצמי, החיים שלי סתם, אני חייב לעשות דבר, כדי להרגיש טוב עם עצמי.
שאזכה ונזכה לעשות.
שבת שלום
שאול ענברי