בשיר השירים הנקרא ברוב קהילות אשכנז בשבת חוהמ"פ (והשנה יקראו בשביעי של פסח)

הדוד והרעיה מחפשים זה את  זה את זה.

אך  במפגש הישיר ביניהם, הדוד נהפך  למלך.

נראה לי שהדוד מכין את המפגש בין המלך לרעיה.

אתן דוגמה להכנה זו.

כתוב (שיר השירים א,ב), " יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן".

כוונת הפסוק, שהדוד יותר טוב מיין.

כך הדוד מקרב את עצמו שהוא המלך לרעיה.

הדוד הוא המפנק ולא האב הסמכותי ולכן הדוד מכין את המפגש בין המלך לרעיה.

(כידוע הדוד והמלך הם המשל להקב"ה והרעיה היא המשל לכנסת ישראל).

עד כאן פתיחה.

עתה אפנה לפן האישי שלי.

כאשר אני בא לשפוך שיחי לפני השכינה, אני צריך לעשות הכנה לפני ובאמצע שיח זה.

הכנה זו מה טיבה?

אני משתדל להוציא ולהוציא ולהכניס אוויר.

אני מוסיף עוד בקשה קטנה, שאכוון במשך תפילתי לבורא עולם.

עתה אני משתדל להיכנס לחדרו של מלך מלכי המלכים ככתוב בשיר השירים (א,ד), "מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו וכו'".

בנוסף אני משתדל שכניסתי תהיה, בקדושה וטהרה, באימה וברתת.

מפני שאני קטן, אני בורח מהמלך ומחדרו לעיתים קרובות.

כך שאני עושה הכנה זו, מספר פעמים בשיחי עם השכינה.

דיאלוג זה קשה עבורי והשקעה רבה אני משקיעה בו.

מפני זה התפילה היא עבודה בשבילי.

בקשה אחת בטרם סיום, שה' ייתן לי ולכל החפץ כוח להכין את עצמי לפני בואי למלך לשאת שיח כרצוני.

שבת שלום וחג שמח

שאול ענברי