בפרשתנו מופיעה פרשת המלך.
מהתורה לא מובן אם ישנה מצווה או רשות למנות מלך.
בספר שמואל, כאשר העם מבקש מלך משמואל ושמואל שואל את הקב"ה על כך, הקב"ה משיבו בשמואל א' (פ"ח,פס' ז), "וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽי־אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם"
פסוק זה מראה שהקב"ה אינו חפץ במלך.
אין רצוני להיכנס לדיון הלכתי בסוגיה זו, אך יש דעות לכאן ולכאן בסוגיה.
בפרשתנו מופיע בעיקר האיסורים אשר חלים על המלך.
אנסה להסביר איסורים אלה.
לא ירבה לו סוסים – הסוס היה כלי מלחמה והוא הוביל את המלחמה. מלך ישראל צריך להסתמך על ה' בהובלת הלחימה.
לא להשיב את העם למצרים – ישראל לאורך כל ההליכה במדבר רצה לשוב למצרים, מפני כך על המלך אסור להשיב את העם למצרים שבה ישראל היו משועבדים. נראה לי שהיום היה אסור להשיב אותנו לחו"ל. לאחר כל הסבל שסבלנו באירופה. ה' ציווה אותנו לגור בארץ. מפני כך, אסור על המלך להוציא את העם מהארץ.
לא ירבה נשים וכסף וזהב – מלך של הגויים מרבה את כל אלה, אבל מלך ישראל אסור לו להיות ככל הגויים. לכן ה' אוסר על מלך ישראל להיות ככל מלכי הגויים.
בנוסף לאיסורים אלה, קיימת חובה אחת על המלך והיא לכתוב לו את ספר התורה על מנת שילמד ויקיים את מצוות ה'.
מדוע המלך חייב לכתוב לו ספר תורה?
הסיבה לכך כתובה בפרשת המלך (דברים יז,כ), "לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־ מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל".
פרשת המלך אומרת לנו, שהמלך הוא אדם ככל האדם, עם איסורים ועם חובה אחת.
איסורים אלה וחובה זו, מראים שהמלך הוא עבד ה' ככל האדם ואינו מלך ככל מלכי הגויים שעושים ככל העולה על "רוחם".
לסיום נאמר, אין לנו מלך אלא אתה.
שבת שלום
שאול ענברי