הקב"ה מצווה את משה רגע אחד לפני מותו ורגע אחד לפני כניסת ישראל לארץ לבנות להם ערי מקלט.
ערי מקלט אלו, נועדו לקלוט אנשים שרצחו בשגגה.
כך שערי המקלט שימשו כעין "בית סוהר" לאנשים שרצחו בשגגה.
ידוע שבית הסוהר משמש לשתי מטרות עיקריות.
מטרה א: מניעה מהאיש הרוצח לרצוח אנשים נוספים או להגן על האנשים מפני איש רוצח זה.
מטרה ב: בית הסוהר נועד לשקם את האיש הרוצח, ע"מ שאיש זה לא ישנה את מעשיו בשנית.
שני מטרות אלה יכולות להראות לנו ששני הצדדים מקיימים את מצוות ואהבת לרעך כמוך.
במה דברים אמורים.
כשהאנשים שעוצרים או למעשה כל הציבור המונע או המגן מפני איש רוצח זה.
בכליאה זו הראה הציבור שחשוב לו, שאף אחד מהקהל לא ירצח ובנוסף בכליאה זו הראה הציבור שחשוב לו, שאיש זה לא ירצח.
כך בכליאה זו, כל הקהל מקיים את מצוות דאורייתא של ואהבת לרעך כמוך.
וודאי כשאיש זה רוצה ונותן אפשרות לטפל ולשקם את עצמו ולא לשוב על מעשיו הראשונים.
כך ברצון ובנתינה זו של חשיבות וגם בשיקום עצמו, אדם זה מקיים את מצוות דאורייתא של ואהבת לרעך כמוך.
בציווי זה הקב"ה מאפשר לכל הציבור לקיים ביחד את מצוות של ואהבת לרעך כמוך.
החשיבה של קיום מצווה זו ביחד, מראה לנו שאם אדם אחד סרך מדרך הישר,
כל הציבור צריך להיות שותף בתיקון הדרך.
מפני שאין זה יתכן שאדם מישראל ירצח.
רצח בכלל ובפרט רצח בשגגה, אומר לנו, שלא נתנו מספיק שימת לב לאדם הנמצא בקרבתנו.
שימת לב זו, צריכה להגיד לנו, שאנו מחויבים לערבות הדדית.
שבת שלום
שאול ענבר