"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (במדבר לג,א-ב)
פרשת מסעי פותחת בסיכום מסעות בני ישראל במדבר מיציאת מצרים עד ערבות מואב. כל מסע מתואר מנקודת היציאה לנקודת ההגעה וכל המסעות היו על פי ה'. למרות העונש אשר הטיל הקב"ה על בני ישראל, בעקבות חטא המרגלים, לנדוד ארבעים שנה במדבר, בני ישראל נדדו רק בין ארבעים ושנים מקומות במשך ארבעים השנה וארבע עשרה מסעות מהם היו לפני חטא המרגלים. בנוסף, בני ישראל ישבו בקדש שלושים ושמונה שנה. בכך הקב"ה הראה את חסדו לבני ישראל שלא טלטלם כ"כ במדבר. דבר נוסף רמוז בפסוק השני שכל מסע ומסע ריחק את בני ישראל משעבוד מצרים וקרב אותם לארץ ישראל. רמז זה נלמד מהמילים "מוצאיהם" ו"למוצאיהם". המילה הראשונה מורה על ריחוק מהשעבוד והמילה השנייה מורה על ההתקרבות לארץ. שני הדברים האלו הם ברכות לבני ישראל. הקב"ה הראה את חסדו עליהם בשני הדברים הללו.
עתה גם אנחנו נסכם את ספר במדבר ונברך את עצמנו לקראת התקופה הבאה עלינו לטובה.
בסימן טוב פתחנו את ספר במדבר. הראנו שכל אדם חשוב.
מפרשת סוטה למדנו שאסור לבזות אף אחד.
ממבנה המנורה היסקנו שלאדם צריך להיות אידאל שלאורו הוא פועל בחייו.
אם נבין טעמם של מצוות, נזכה להיות יותר מוסריים ויותר יראי שמים.
יש לדעת את מקומנו ולא להתנשאות מעבר לכך, זה בניגוד לקורח ועדתו שלא ידעו את מקומם והתנשאו מעבר למעמדם.
לקיים חוקים אע"פ שאין אנחנו מבינים אותם ויש למעט בחוקים כאלה.
צריך להגיב בכל עת ובכל מצב את התגובה המתאימה לו, זו למדים מפרשת בלק.
הבנת וקבלת הדברים מביאה אותנו לברית שלום.
להקפיד על דיבורנו, זה למדים מפרשת הנדרים.
במה אברך את עצמי ואת כל מי שרוצה להתברך מברכתי.
שנדע להטמיע מסקנות אלו בתוכנו.
שבת שלום
שאול ענבר