"השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש" (דברים כו,טו)
פרשתנו מתחילה בפרשת הבאת ביכורים לבית המקדש ובפרשת וידוי מעשרות. בסוף פרשת וידוי מעשרות, המתוודה מבקש מהקב"ה שישקיף ממעון קדשו מן השמיים ושיברך אותנו ואת האדמה אשר נתן לנו.
מדוע החקלאי מבקש מהקב"ה שישקיף ממעון קדשו מן השמיים. כלומר מדוע החקלאי מצמצם את מקומו של הקב"ה לשמיים בלבד, הרי מקומו של הקב"ה בכל אתר ואתר, כמו שנאמר מלוא כל הארץ כבודו?
ברצוני לטעון שהחקלאי המבקש לתחום את מקומו של הקב"ה לשמיים, זה שיהיה לנו אפשרות למקד את עבודתנו בצורה המרבית ביותר לעבודת ה'. אסביר את כוונתי. שאנו באים לבית המקדש או לבית הכנסת. אנו ממקדים את כל כוונתנו בזמן שאנו שוהים במקומות אלה לעבודת ה'. דברים אלה נכונים גם כאשר אנו תוחמים את הקב"ה לשמיים, יותר קל לנו למקד את עבודתנו להקב"ה. כך כאשר אנו ממקדים בכל דבר ודבר, אנו עושים בצורה הכי טובה שאנו יכולים לעשות.
בימים אלה אנו מציינים את יום השנה הראשון להסתלקותו של מו"ר אברהם אורן ז"ל. אברהם ידע להתמקד בכל עשייה ועשייה שלו. בזכות התמקדות זו, הצליח אברהם לקדם הרבה דברים וגם אותי בכל המישורים. בנוסף לעשייה זו, אברהם עסק בצרכי בית הכנסת שלנו בנאמנות אין סופית והיה שליח ציבור נאמן לנו. הרגשתי בכל תפילה של אברהם, שאברהם מתמקד בכל מילה ומילה והתרגשתי ויראתי כאשר אברהם עמד בשליחות הציבור מערב ראשון של סליחות עד נעילת שערים.
תפילה להתמקד בכל דבר ודבר
מזמור לה'.
אתה שולט על הכל ואתה עושה הכל.
אנו בני בריתך צריכים להתמקד בכל עשייה ועשייה שלנו, כדי להמשיך ליצור ולהטיב בעולמך.
בזכות התמקדות זו נקדם את עולמך בצורה יותר טובה.
ברוך אתה שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר