פרשת ויקהל פקודי: אין גבול לקודש ולנדבה

מספר פעמים מופיע הביטוי "נדיב לבו", בצורות שונות.

אתן דוגמה לפסוק שמופיע ביטוי זה.

בשמות (לה,ה) כתוב, "קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיקֹוָ֔ק כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְקֹוָ֑ק זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת".

שאלתי, היאך התורה מצווה על נדבת הלב בבניית המשכן ובעשיית הבגדים שיש בהם פרטים וזקוקים לתרומות גדולות?

כאשר אומרים לי לתת נדבה, אני נותן סכום פעוט.

בנוסף, הזמינו כל איש חכם לב היודע לבצע את מלאכת המשכן, סימן מהזמנה זו, שהמלאכה הייתה מרובה ובוודאי נדרשו לה תרומות גדולות.

הייתי חושב שלצורך פרוייקט זה, התורה תנקוב לכל איש סכום מסוים.

תשובתי, התורה מצפה מהאדם שיכיר בחשיבות המשכן שהוא בית ה'.

כאשר האדם יכיר בבית ה', האדם ידבק בגדולת ובקדושת ה', שה' ריבון העולם ואין סופי.

כאשר ישראל  הכירו בה' שהוא ריבון העולם ואין סופי, הנדבה לצורך בניית המשכן הייתה אין סופית בוודאי.


שבת שלום
שאול ענברי

השאר תגובה