פרשת בא: לא להראות את יחסנו כלפי אלוהי הנכר

חגיגת הפסח נחגגת בכל משפחה ומשפחה (משפחה = בית) ובזהירות יתרה.
במה דברים אמורים?
קורבן הפסח, הוא כבש והוא אלוהי מצרים.
ראשית עלינו להסביר מפני מה נטילת השה בי' בניסן, לא מהווה פגיעה באלוהי מצרים.
בנוסף, הקרבן נאכל כל משפחה ומשפחה לבדה ולא אוכלים אותו מחוץ למשפחה וכאשר שוחטים את הפסח לא שוברים את העצם של הפסח.
אני מבין, שמצוות אלה קשורות באלוהי מצרים, לכן עלינו לנהוג כך.
אסביר את דבריי:
נטילת השה אינה הייתה מעשה חריג בעיניי המצריים, מפני שהמצריים לא הכירו את עבודת הצאן. את זה למדים מהפסוק (בראשית מו,לד), " וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן". כנראה מפני כך המצריים חשבו שנטילת השה לביתם ישראל, זו עבודה מיוחדת בצאן.
האכילה במשפחה ולא מחוץ לה, מראה שאין צריך להראות, שאנו אוכלים את אלוהים אחרים.
המצווה, בעת שחיטת הפסח לא לשבור את העצם שלו שהעיקר הבשר עליה. אומרת שלא נהיה אכזרים כ"כ לאלוהי המצריים.
בכך אנו מראים את יחסנו כלפי אלוהים אחרים.
שבת שלום
שאול ענברי

השאר תגובה