פרק ב משנה ג חלק ד אבות דרבי נתן
"פירש מאהל מועד כיצד?
אמר: ומה אהרן אחי שמשוח בשמן המשחה ומרובה בבגדים ומשתמש בהם בקדושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא (ויקרא טז) "דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש", אני שאיני מזומן לכך על אחת כמה וכמה שאפרוש מאהל מועד.
פירש מאהל מועד והסכימה דעתו לדעת המקום"
משנתנו ממשיכה להסביר מדוע משה רבנו פרש מאוהל מועד והקב"ה הסכים למעשה זה. משה למד את זה מקל וחומר, מאהרון הכוהן הגדול שלא בא בכל עת אל הקודש. כל שכן אני (משה) שאיני משמש בבגדים ואיני משמש בקודש, צריך לפרוש מאוהל מועד.