פרק ב משנה ג חלק א אבות דרבי נתן
"איזו סייג שעשה משה לדבריו?
הרי הוא אומר: (שמות יט) "ויאמר ה' אל משה, לך אל העם וקדשתם היום ומחר".
לא רצה משה הצדיק לומר להם לישראל כדרך שאמר לו הקדוש ברוך הוא, אלא כך אמר להם: "היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אישה", והוסיף להם משה יום אחד מעצמו.
כך אמר משה: ילך איש אצל אשתו, ותצא ממנה שכבת זרע ביום השלישי, ויהיו טמאים, ונמצא ישראל מקבלים דברי תורה בטומאה מהר סיני. אלא אוסיף להם יום שלישי , ויהיו טהורים.
זה אחד מהדברים שעשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום.
שבר את הלוחות והסכימה דעתו לדעת המקום.
פירש מן אהל מועד והסכימה דעתו לדעת המקום.
פירש מן האישה והסכימה דעתו לדעת המקום"
משנתנו עוסקת בסייג שעשה משה רבנו לדבריו של הקב"ה. הקב"ה אמר למשה לומר לעם להתקדש לקראת מעמד הר סיני, היום ומחר, כלומר יומיים. אולם משה הוסיף יום נוסף מדעתו, בסה"כ שלושה ימים של התקדשות לפני קבלת התורה. מפני מה היה צריך להתקדש? שיהיו טהורים בעת קבלת התורה. לכן ציווה עליהם לפרוש מנשותיהם. בסוף הקטע רשומים שלושת הדברים שמשה עשה מדעתו והקב"ה הסכים עמו.