פרק ב משנה ב חלק ג אבות דרבי נתן
"דבר אחר:
"בטנך ערימת חטים" – אלו מצוות קלות הרכות.
"סוגה בשושנים" – בזמן שישראל עושין אותן, היו מביאים אותן לחיי העולם הבא.
הא כיצד? אשתו נדה עמו בבית. רצה משמש רצה אינו משמש. וכי אדם רואהו, או אדם יודע בו שיאמר לו כלום? הא אינו מתיירא אלא ממי שפוקד על הטבילה. וכן אתה אומר בחלה, וכן אתה אומר בראשית הגז. אלו מצות קלות הרכות כשושנים, שבזמן שישראל עושין אותן מביאות אותן לחיי העולם הבא"
משנתנו נותנת דרשה אחרת לפסוק בשיר השירים האומר "בטנך ערימת חטים סוגה בשושנים". המשנה דורשת את המילים "בטנך ערימת חטים", אלו מצוות שקל לקיימן, כגון: שילוח הקן. המשנה ממשיכה לדרוש את המילים "סוגה בשושנים", אלו מצוות שאדם מקיים אותן אפילו שאף אחד לא רואה אותו וקל מאד לעבור עליהם ומי שמקיימם, זוכה לחיי העולם הבא.