פרק ב משנה א
"רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם
והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות
והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה
והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין"
רבי יהודה הנשיא משרטט לאדם דרך חיים שע"פ צריך לחיות. כהקדמה רבי אומר, האדם צריך לבחור בדרך הזו. הבחירה של האדם היא חשובה כיוון שהבחירה של האדם נעשית בחופשיות וברצון גמור. מנקודה זו אפשר לממש את הבחירה.
הדרך שרבי משרטט, ראשית אדם צריך להתנהג וללכת בדרך הראויה לעצמו ולאחר מכן האדם צריך להתנהג וללכת בדרך שבני האדם יראו וילמדו ממנה.
הדרך היא, ללכת בדרך ה', לדקדק בכל מצוותיו מפני שאין אנו יודעים כיצד המצוות משפיעות עלינו ועל כל העולם כולו. בנוסף צריך ללמוד ולהעמיק בכל מצווה ומצווה כדי להבין לעומק מה מתרחש כאשר אנו מקיימים את המצוות ומה מתרחש כאשר אין אנו מקיימים את המצוות. דבר אחרון שרבי אומר, שעלינו תמיד לזכור שהקב"ה רואה ושומע וכותב את כל מעשינו בין למוטב בין שלא למוטב. כאשר נזכור ונפנים דבר זה, לא נבוא לעשות דברים נגד רצונו של הקב"ה.