בשבת חול המועד פסח נהגו בחלק מהקהילות לקרוא שיר השירים.

אומר כבר עתה שאני מניח הנחת יסוד, ששיר השירים הוא קודש קודשים.

מפני כך, שיר השירים הוא משל ליחסים הדו כיוונים בין הקב"ה לישראל.

מפני כך, אני הקטן אדבר גם קצת בדרך משל בע"ה נצא נשכרים מלימוד זה.

יצאנו בחיפזון ממצרים רק עתה.

מיד אחר יציאתנו כבר בתום הסדר ובשבת אחר גאולתנו, אומרים שיר זה.

שיר זה, הוא שיר השירים.

"ה" הידיעה, מראה ששיר זה הוא החשוב מכל השירים.

מדוע שיר זה החשוב מכל השירים?

מפני שהקב"ה וישראל נקשרים בקשר הדוק בניהם.

תחילה ישראל פונים לקב"ה בכמיהה לקשר.

באומרם (פ"א, פס' ב), "יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן".

ישראל מודים לה', שה' יותר טוב מיין.

ישראל ממשיכים לומר, (פ"א, פס' ג), "לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ".

ישראל חוו את מעשי ה' במצרים והודו שחוויה זו יותר עוצמתית מריחו של שמן טוב ובנוסף אנשים שהתגיירו (כגון: יתרו ורות), גיורם מראה את נאמנותן לא-לוהי ישראל.

אחר שהקב"ה רואה את הרצון העז של ישראל להתקשר בעבותים אליו, הקב"ה נקשר בעבותים לישראל.

הפסוקים המדברים על כך כתובים בפרק זה וכל אחד יכול למוצאם.

מתעוררת השאלה, מה מביא את ישראל להתקשר תיכף ומיד לקשור קשר כה חזק עם ה'?

תשובתי, היא התשובה המופיע בספר הכוזרי.

היהודי עונה למלך כוזר, אני מאמין בחוויה.

אסביר את תשובתו של היהודי, בנושאינו.

ישראל חוו את שעבודם ונסי ה' במצרים וגאולתם "על בשרם" וכך אנו חווינו בסדר את חוויה זו.

מתוך פרץ רגשות של חוויה זו, אנו פוצחים בשירה אדירה של שיר השירים.

מפני כך נראה לי שאנו צריכים לעשות את הצעד הראשון והוא כבר יניב לנו טוב.

אני חווה את זה בחיי. כאשר אני מעז לעשות צעד ראשון, צעד זה מניב טוב.

שנזכה בע"ה לצעוד צעד ראשון וכך יהיה לנו טוב.

נקודה לדיון: האם צעדתם צעד ראשון והיה לכם טוב ממנו? ספרו על כך.

שבת שלום וחג שמח

שאול ענברי