חכמינו תקנו לקרוא בשבת חוה"מ סוכות, מגילת קהלת.
במבט ראשון בספר קהלת, נראה ששלמה המלך כותב ספר מייאש ודיכאוני.
אולם כאשר קראתי בקריאה שנייה, נגלה לעיניי רובד אחר של הספר (לפחות בפרק א).
בפסוקים הראשונים (א,א-ז) כתוב, "דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם: הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל: מַה־יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ: דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת: וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם: הוֹלֵךְ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ: כָּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת".
לכאורה קהלת אומר, שהכל הבל הבלים ואין טעם לעמל האדם.
מייאש ומדכא מסר זה.
אם מסר זה כך, איני מבין את הפסוקים הבאים.
אך כאשר נבין את הפסוקים אחרת, שטענתו של קהלת, שהכל מתנהל ע"י הקב"ה ואין האדם צריך לעמול כלל.
לדוגמה, דור הולך ודור בא וכו'.
מפני כך, כל עמלו של האדם הוא הבל הבלים.
הבנה זו נותנת תחושה מרוממת שהכל מתנהל ע"י הקב"ה.
בנוסף, הבנה זו אומרת שיש יתרון לעמל האדם בפני עצמו.
אך צריך לדעת שהקב"ה יכול לנהל את עולמו לבדו.
כאשר נבין ונפנים דבר זה, נקבל את עול מלכותו.
שנזכה בע"ה לקבל תמיד עלינו עול מלכות שמים.
נקודה לדיון: האם ומתי אתם מקבלים עליכם עול מלכות שמים? איך אתם מקבלים עליכם עול מלכות שמים?
שבת שלום וחג שמח
שאול ענברי