בגמרא ראש השנה (טז,א) כתוב: "ר' ישמעאל אומר: וְאָדָם נִידּוֹן בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים".
הפשט של אמירה זו, שהקב"ה דן אותנו בראש השנה.
ברצוני לשאול שאלה (קצת כפרנית), האם באמת חשוב להקב"ה אם האדם יקיים מצוות או לא?
הרי המצוות הן בשביל לקרב אותנו אליו יתברך.
לכן אני שואל שאלה זו.
אומנם הקב"ה ציווה אותנו מצוות שנקיימן, אך מי אמר שהקב"ה חפץ שנקיימן?
המצוות הן בשביל לקרב אותנו אליו.
מפני כך, המצוות הן בשבילנו ואנחנו צריכים לדון את עצמנו.
אך מאין אנו מחויבים לקיים את מצוות ה', אם המצוות בשבילנו ואנו הדיינים של עצמנו?
אם המצוות הן בשבילנו אפשר להגיע למסקנה שכל אדם יכול להמציא לו מצוות.
לדוגמה, לרכב על אופניים כל יום, לשמוע מוזיקה פעם בשבוע ועוד ככל שיעלה על דעת האדם.
מצב זה איננו אפשרי, שכל אדם ימציא מצוות.
תשובתי לשאלה, מאין אנו מחויבים לקיים את מצוות ה'.
הקב"ה נתן לנו מצוות ומצוות אלו כוללות את כל תחומי החיים, ובוודאי שיש הגיון למצוות.
מפני כך הקב"ה ציווה מצוות אלה.
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה
שאול ענברי