פסח תשפ"א: להיות בן חורין יש לשאול
חג הפסח, הוא חג השאלות.
מגרים את הבן מתחילת הסדר לשאול שאלות.
בתחילת הסדר הבן שואל שאלות פשוטות ביותר.
שאלות אלו מתבססות על החוויה של הבן החווה אותן באותו רגע.
ומה הן השאלות?
על ה'ורחץ' ועל ה'כרפס' וה'יחץ', המעשים שהאבא עושה אותם בראשית הסדר
אלו שאלות של הבן הקטן ואולי גם שאלות של העבד העומד להשתחרר ומתחילים ללמד אותם לשאול שאלות.
לאחר זמן קצר, אחר שיצאנו לחרות, הבן כבר גדל קצת והעבד מרגיש קצת יותר מרחק מבית אדוניו.
הבן והעבד יכולים כבר לשאול שאלות יותר קשות.
השאלות הן על סיבת חג הפסח.
התשובות לשאלות אלו, הן קצת יותר מורכבות וכוללות בתוכן את סיפור יציאת מצרים.
כעבור חמישים יום מיציאת מצרים, מתרחשת קבלת התורה.
התורה אינה כוללת בתוכה רק את סיפור יציאת מצרים, אלא היא כוללת בתוכה סיפור חיינו.
כאשר נרצה להבין את סיפור חיינו בכל רמה שהיא, נצטרך לשאול הרבה שאלות.
מפני שרק ע"י השאלה מבררים עניין.
אם כך שקיבלנו תורה, הייתה טמונה בנו היכולת לשאול שאלות שיבארו לנו את התורה.
יכולת זו אינה של עבד הנתון ביד אדוניו ואסור לו לשאול אף שאלה.
יכולת זו קיימת אך ורק לבן חורין אמתי המרגיש חופשי לשאול כל שאלה.
לכן נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".
ברצוני לברך את כל בני החורין שימשיכו להגדיל תורה ולהאדירה הכל מתוך שאילת שאלות ובירור העניין לעומקו.
חג שמח וכשר
שאול ענבר