" דבר אחר "פרי עץ הדר" אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים "כפות תמרים" אלו ישראל מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים "וענף עץ עבות" אלו ישראל מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה "וערבי נחל" אלו ישראל מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים ומה הקב"ה עושה להם לאבדן אי אפשר אלא אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה הה"ד (עמוס ט, ו): "הבונה בשמים מעלותיו" ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה" לפיכך משה מזהיר לישראל "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁון"" (ויקרא רבא ל,יב)
אחר ימי הדין שעברנו עתה שבהם היינו אגודה אחת בלבב שלם.
אגודה זו נתנה לנו כוח לעבור את הימים האלו ולהחתם לחיים טובים.
אנו מגיעים לימי חג הסוכות, זמן שמחתנו.
שמחה זו יכולה להתקיים בשלמותה, כאשר ישראל נשארים מאוגדים בתוכם.
הקב"ה מזכיר לנו תנאי זה בצווי לקחת את ארבעת המינים ולאוגדם ביחד.
כל מין ומין מארבעת המינים, מייצג סוג אחר של אנשים בעם ישראל כדברי המדרש למעלה.
אגידה זו מראה שלמרות כל ההבדלים והמחלוקות וכו' שבנו, אנו יכולים להישאר מאוחדים.
יכולת זו להישאר מאוחדים בכל עת, משמחת את הקב"ה ואותנו.
מאחדות ומשמחה אלו אפשר להתקדם מהר מאד קדימה.
על מנת לקיים אחדות זו, אנו זקוקים להסיר מחסומים מתוכנו.
אמנה מספר ממחסומים אלה.
התנשאות, גאוותנות, אי-קבלה של הזולת, פגיעה בזולת ועוד.
מחסומים אלה אין זה אומר שאסור שתהיינה מחלוקות בין איש לרעהו.
"מחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים", ז"א שממחלוקת זו אפשר להבנות
עם הסרת המחסומים ועם אחדות זו. יהיה ניתן לבנות עולם יותר טוב ולהתקדם מעלה מעלה.
חג שמח
שאול ענבר