מצה וחמץ

שלום רב
חשבתי בגלל המצב שאיננו נפגשים איש עם רעהו ומפני שחג הפסח קרב ובא, החלטתי לכתוב , מדי פעם, דברי תורה העוסקים בענייני ההגדה.
בזכות דברי התורה האלה, נזכה לראות ולהיזכר שיש דברים נוספים בעולם.
בברכת התרוממות רוח
שאול ענבר
"וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם" (שמות יב,לט)
מדוע אנו אוכלים מצות?
בפסוק המצוטט למעלה כתוב הטעם.
לפעמים אנו צריכים לפעול בחיפזון ללא מחשבה.
בני ישראל יצאו ממצרים בלי להתמהמה, עם מחשבות בדבר היציאה.
ולכן, בני ישראל אפו מצות ולא לחם.
נראה לי שאפשר ללמוד ממצה וחמץ, שלעתים צריך לעשות פעולות ללא הרבה מחשבה.
כמובן צריך לשקול כל פעולה ופעולה, ולשאול האם נדרשת פעולה מהירה או לא.
שנזכה בע"ה לשקול כל פעולה ופעולה האם היא כמצה או כחמץ.

השאר תגובה