יום ירושלים וחג השבועות תשפ"ב: סדר המועדים
דברים אלה מוקדשים לעילוי נשמת מר צבי לפידות ז"ל, אשר נתן לי את האפשרות הראשונה להקליד במחשב ברגלים.
בטו' בניסן יצאנו לחרות ממצרים.
יציאה זו הייתה בעינינו, יציאה פיזית בלבד ועדיין לא ידענו לשם מה יציאה זו.
בה' אייר תש"ח, בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל וכבר קומץ רבנים החל לראות את יד ה' כאן.
כח' אייר תשכ"ז מגיע כהבזק הברק, ירושלים כעיר שחברה יחדיו, משוחררת כמעט בשלמותה, למעט הר הבית.
ביום זה רואים הרבה רבנים, את גאולת הנשמה של ישראל.
ביום זה ישראל זכו לראות בטוב ה'.
דבר זה העלה ומעלה את נשמת ישראל לגובהי מרומים.
אך לא היה בכוחנו הרוחני להישאר על הר הבית וחיילנו ירדו במרוצה לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו ותפארתנו.
בו' סיוון, אחר שמונה ימים שזכינו לחיבור העיר מחדש, זכינו לקבלת תורתו הקדושה, לפני אלפי שנות דור.
תורת ה', אפשר על ידה להגיע לשלמות עבודת הבורא ולחיבור מלא עם אדון כל.
הכיצד נגיע לשלמות זו ולחיבור זה?
עלינו לעיין בכל רבדי התורה, המכונים פרד"ס.
הראשי תיבות של פרד"ס הם, פשט, רמז, דרש, סוד.
לענ"ד הקטנה, נגיע לשלמות זו ולחיבור זה, רק כאשר נעיין בכל רובד ורובד בעומק הדרוש לנו כדי להגיע לדבר זה.
בכך אנו רואים סדר והדרגה במועדים אלה.
יום ירושלים שמח וחג שמח
שאול ענבר