סוכות: דירת ארעי

כתוב (ויקרא כג,מב), "בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת".אנו מצווים לשבת בסוכה שבעת ימים.המצווה היא מחמישה עשר לחודש תשרי.המצווה היא לעזוב את הבית הקבוע ולעבור לסוכה.ישיבה בסוכה מזכירה לנו. שכאשר יצאו אבותינו ממצרים, הם ישבו בסוכות.כיום איננו רגילים לשבת בסוכות, משום שחיינו בבית.האם מפני זה נקל בישיבה זו?בגמרא ובהלכה אנו מוצאים הקלות לישיבה…

קרא עוד

יום הכיפורים: יום כפרה

חלף לו שבוע ועוד מספר ימים, מיום הדין.כתבתי ביום הדין, שאנחנו הדיינים של עצמנו הדנים את עצמנו.עתה אנו עומדים ביום הכפרה.ראשית נבאר, מה זו הכפרה?המילה כפרה בעברית, היא מחילה.עכשיו נשוב לשאול אותו סוג של שאלה ששאלנו ביום הדין.השאלה, מי צריך למחול ולמי צריך למחול?התשובה הפשוטה והנכונה, שהקב"ה בידיו המחילה, לנו.ביום הדין, אמרנו שהמצוות הן בשביל…

קרא עוד

ראש השנה: יום הדין

בגמרא ראש השנה (טז,א) כתוב: "ר' ישמעאל אומר: וְאָדָם נִידּוֹן בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים".הפשט של אמירה זו, שהקב"ה דן אותנו בראש השנה.ברצוני לשאול שאלה (קצת כפרנית), האם באמת חשוב להקב"ה אם האדם יקיים מצוות או לא?הרי המצוות הן בשביל לקרב אותנו אליו יתברך.לכן אני שואל שאלה זו.אומנם הקב"ה ציווה אותנו מצוות…

קרא עוד

ראש השנה תשפ"ד: עת רצון עכשיו

איך אתנהג בימי הדין הללו?איני מתקשר עתה לכל דבר דתי.לא לסליחות, לא לתפילות, לא לשופר.הרגשה זו הייתה בהרבה שנים.אך השנה אני מרגיש משהו נוסף, שאין לי רצון לכל אלה.אך אני יודע שבעוד מספר ימים מלך העולם יישב על כיסא דין ועל כיסא רחמים ויבוא לדון כל באי עולם.איך אבוא לפני מלך העולם בלבוש שק ואפר.אולי…

קרא עוד

פסח תשפג: להשיב לפי דעת הבן

יציאת מצרים זה אירוע משמעותי בחיינו. אילו לא יצאנו ממצרים, היינו משועבדים במצרים וכל ההיסטוריה הייתה שונה לחלוטין, ללא ידיעת ה' ותורה ומצוות.  מפני כך, יציאת מצרים היא האירוע המכונן של עם ישראל, שבו התחלנו להיות עם. אם כך, ראוי שכל איש ואישה מישראל יתעניינו ביציאת מצרים, לפי הבנתם. באמת כך מובא בתורה ובהגדה, ארבעה…

קרא עוד

שמחת תורה תשפ"ג: סוף החגים והמשך השנה

"אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיואֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹןאֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹאַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיולְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן (משלי טז, א)אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ (תהילים נא, יז)". מאלול עד תום החגים וגם במשך השנה, אנו מבקשים ופונים ומשוחחים עם ה' ועם בני אדם. כאשר אנו אומרים פיוט זה, אני חושב על כל…

קרא עוד

כיפור תשפ"ג: העבודה

אחרי כל החגיגות, צריך להתחיל לעבוד. לפני ראש השנה כרתנו ברית עם ה' א-להינו. בראש השנה, המלכנו את מלך מלכי המלכים עלינו, בקול שופר ובתרועת מלך. עתה לא נותר לנו אלא לעבוד את המלך ע"י בקשת סליחה ומחילה ולהאמין שה' סולח ומוחל. אולי זה השורש של עבודת כהן גדול ביום הכיפורים שנה טובה וגמר חתימה…

קרא עוד

קִינָה עַל שְׁנֵי מֵאוֹרוֹתַי

תִּשְׁעָה בְּאָב הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר,אֲשֶׁר שָׁםאוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירֶיךָ וּמוֹרֶיךָ. בְּכָל דּוֹר וָדֹר וּבְכָל אָדָם וְאָדָם,יֵשׁ בּוֹ אוֹרִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם מֵאוֹרָיו וּמוֹרָיו. הָיוּ עָלַי אוֹרִים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר הֵאִירוּ בְּאוֹר גָּדוֹל וְחָזָק וּבָהִיר וְלִמְּדוּנִי תּוֹרַת חַיִּים. הָאוֹר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הֵאִיר מִשְּׁנוֹת יַלְדוּתִי, עַד מִסְפַּר חֳדָשִׁים בְּטֶרֶם הִסְתַּלְּקוֹ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים, רַבִּי אַבְרָהָם אֹרֶן זצ"ל.עוֹד בִּהְיוֹתִי יֶלֶד רַךְ…

קרא עוד

יום ירושלים וחג השבועות תשפ"ב: סדר המועדים

דברים אלה מוקדשים לעילוי נשמת מר צבי לפידות ז"ל, אשר נתן לי את האפשרות הראשונה להקליד במחשב ברגלים.בטו' בניסן יצאנו לחרות ממצרים.יציאה זו הייתה בעינינו, יציאה פיזית בלבד ועדיין לא ידענו לשם מה יציאה זו.בה' אייר תש"ח, בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל וכבר קומץ רבנים החל לראות את יד ה' כאן.כח' אייר תשכ"ז…

קרא עוד

יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ב: הזיכרון

כל נופל וסיפורו, מעשיו הגדולים וגבורתו. כל חלל, ברגע אחד נגדעו חייו המפוארים. ביום שנקרא לכיסא הכבוד, חייו נעצרו ברגע אחד ולכאורה תמה מסכת חייו. נוהג יפה נהגו, לספר ולהרבות בשבח האדם. אך היכולת שלנו היא  לספר רק על חייו הקצרים. אין בנו את הדעה והכוח לספר עליו אחר שנקרא לכיסא הכבוד. אנו צריכים להבין…

קרא עוד