פרשתנו עוסקת בבגדי הכהונה.
השאלה הראשונה העולה במוחי כאשר אני קורא את תיאור בגדי הכהונה היא, מה המשמעות של בגדים אלו?
הגמרא משיבה על כך, כתוב (זבחים פה,ב), "ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר: וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם. מכנסים מכפרת על גילוי עריות, שנאמר: ועשה להם מכנסי בד [לכסות (את) בשר ערוה]. מצנפת מכפרת על גסי הרוח. מנין? אמר רבי חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה. אבנט מכפר על הרהור הלב, היכא דאיתיה. חושן מכפר על הדינין, שנא': ועשית חושן משפט. אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר: אין אפוד ותרפים. מעיל מכפר על לשון הרע. מנין? א"ר חנינא: יבא דבר שבקול ויכפר על קול הרע. וציץ מכפר על עזות פנים, בציץ כתיב: והיה על מצח אהרן, ובעזות פנים כתיב: ומצח אשה זונה היה לך".
הגמרא הזו מלמדת שכל בגד כהונה מכפר על דבר מסוים.
אסביר על מה מכפרים שני בגדי כהונה.
כותונת – מכפרת על שפיכות דמים. כיצד? אחי יוסף רצו להרוג את יוסף. לבסוף הם השליכו אותו לבור וטבלו את כותנתו בדם וכו'. אנו רואים במעשה זה שהדם מסמל הרג ורצח ובמשכן ובמקדש, הדם מכפר. מפני כך, הכותונת מכפרת על שפיכות דמים.
מכנסים – מכפרים על גילוי עריות. כיצד? תפקיד המכנסים, לכסות את ערוותנו. כאשר אנו עושים גילוי עריות, אנו מסירים את בגדנו ובכך ערוותנו נגלת. מפני כך, כאשר הכוהן לבש את מכנסיו, מכנסיו כפרו על גילוי עריות.
כך כל בגד כהונה, מיועד לכפרה על דבר מסוים.
רעיון זה, שהכפרה באה מה' על חטאים שעשינו, במסגרת הבחירה החופשית שלנו, אינו רק בבגדי הכהונה (והכוהנים המייצגים את העם, הייתה להם בחירה חופשית בכל עבודת המקדש והם יכולים לקלקל בכל עבודת המקדש ובגדי הכהונה והעם היו יכולים ללמוד מהם, מה היא בחירה טובה ונכונה או בחירה שאיננה טובה ונכונה), אלא בכל דבר המתרחש אצלנו ובכל העולם כולו. (לפי הבנתי)
אסביר,
העולם מונהג ע"י הקב"ה.
מפני כך, הקב"ה קובע מה התרחש בעולמו.
משום כך, למתרחש בעולמו, קיימת סיבה ומטרה.
אחר שהנחנו יסודות אלו, מתעוררת השאלה, מה היא בחירתו החופשית של האדם?
שאלה זו עולה בגלל שיש סתירה בין הדברים האלה
הסתירה היא, היאך יתכן לומר, שהקב"ה שולט על כל דבר בעולמו ובנוסף ישנה בחירה חופשית לאדם.
דברים אלה סותרים זה את זה.
ברצוני לתרץ סתירה זו ע"י הרמח"ל.
בספרו "דרך ה'", הסברו כך, הקב"ה הקנה לאדם בחירה חופשית והאדם צריך להשתמש בה בהגיון ולבחור בחירות נכונות וטובת.
כאשר האדם יבחר בחירות נכונות וטובות, הבחירה תהיה ביחד עם ההתרחשות בעולמו של הקב"ה ובמידה שהבחירות יהיו הפוכות, מפני שיש לאדם בחירה חופשית, הקב"ה יפעיל את מערכת השכר והעונש (דברים אלה עמוקים מאד ואין המקום להאריך).
עתה אנו חוגגים את ימי הפורים.
ניתן לראות במגילה עיקרון זה.
הקב"ה כיוון את מעשה המגילה, לתשועת ישראל.
אך אפשר לראות שהקב"ה נתן בידי האנשים לשנות את מעשה המגילה והמעשה היה יכול להיות שונה לגמרי.
ברצוני לתת דוגמה מחיי, על מנת שאכניס ללבי רעיון זה.
הקב'"ה בטובו הגדול (אני מתכוון למילים "בטובו הגדול" ברצינות) העניק לי מגבלה.
בהענקה זו, הקב"ה חפץ להראות לי ולמכריי, כיצד אני חי חיים רגילים במסגרת המגבלה.
כאשר אני קם בבוקר ועושה את שגרת חיי, במעשים אלה אני חש את קיום ייעודי, שה' הטיל עלי.
בנוסף, אני רשאי לבחור אם לבכות את מר גורלי או לא, בבחירה זו, אני מקבל שכר או עונש.
בכך אני ממלא את ייעודי המלא, אשר ה' העניק לי.
שנזכה בע"ה למלאות את ייעודנו המלא.
נקודה לדיון: האם אתם ממלאים את ייעודכם המלא? ספרו על דוגמה אחת כזו והיכן אתם בוחרים בחירות נכונות על מנת למלא את ייעודכם המלא?
שבת שלום
שאול ענברי