בפרשתנו מופיעות מצוות שהן מורכבות משתי מצוות שאחת אינה יכולה להתקיים ללא המצווה השנייה.
הזוג הראשון של מצוות אלה, מצווה להשמיד ע"ז מהארץ. אחרת מצווה זו עלולה להסיט אותנו מהמצווה להקריב קורבנות במקום אשר ה' יבחר (בהתחלה הקריבו בשילה ואח"כ בירושלים).
הזוג השני של מצוות אלה, מצווה אחת מתירה לאכול מיני מאכל שונים ומצווה אחת מצווה מה לא לאכול.
השאלה המתבקשת משני הזוגות האלה, מדוע הקב"ה נתן את אפשרות הבחירה?
אסביר, הקב"ה הכל יכול. כלומר הקב"ה היה באפשרותו שהארץ תהיה ללא ע"ז ובכך היינו מקריבים קורבנות במקום אשר ה' יבחר.
אפשרות הבחירה בזוג השני הייתה נחסכת, אילו הקב"ה לא היה בורא בהמות, חיות וכו' שאינן טהורות.
הקב"ה חפץ לתת את אפשרות הבחירה.
מפני שהקב"ה רוצה שנבחר בדרך הטוב שנתנהג לפיה.
ה' אינו משליט את דרכו על האדם, מפני שהאדם צריך לבחור את דרכו האמונית והרוחנית.
הסיבה שהקב"ה נותן אפשרות לנו לבחור את דרכנו, נראה לי שדת ואמונה הם יחסים ישירים בין הבורא לאדם ועל יחסים אלה אי-אפשר לכפות.
הבחירה החופשית אינה קיימת רק בדת, אלא היא בכל מישורי החיים.
אתן שתי דוגמאות, ע"מ להמחיש את כוחה של הבחירה בדת.
בחירה של בני זוג להתחתן, הבחירה הזו חייבת להיות של שני בני הזוג. כאשר הבחירה לא תהיה של בני הזוג, הנישואים האלה יכשלו.
דוגמה שנייה, אני יכול להתייחס אל עצמי. אני יכול לבחור, לשבת ולבכות את מר גורלי ואני יכול לבחור לעשות ולצמוח.
הבחירות הללו מראות את האפשרות לבחור לצמוח ובין להישאר במצב שאנו בו עכשיו.
כך הבחירה בדת היא מצמיחה אותנו, לעומת הבחירה באי-דת שגורמת לאנשים מסוימים להתדרדרות רוחנית.
שנזכה בע"ה לבחור את הבחירות הנכונות והטובות בחיינו.
נקודה לדיון: לפי מה אתם בוחרים את הבחירות בחייכם?
שבת שלום
שאול ענברי