פרשת פנחס: חייבים להיות לפעמים קנאי

פרשת בלק מסתיימת במעשה פנחס.
בסוף פרשת בלק, פנחס הורג את נשיא שבט שמעון ואת כזבי בת צור, מראשי מדיין.
מדוע פנחס הרג?
פנחס ידע את ההלכה, שכל מי שבועל ארמית, הורגים אותו (חז"ל מפרשים אישה ארמית, כל אישה נוכרייה. לכן ההלכה כוללת אישה מדיינית בתוך אישה ארמית).
פנחס לא הרג ע"פ הוראת בית דין, אלא פנחס ראה בעילה זו ובאותה עת הרג.
מעשה זה נקרא קנאת ה'.
אדם הרואה עבירה חמורה ויודע את עונשה, מותר להעניש ולא צריך להמתין.
קנאה זו מותרת לביצוע רק לשם שמים.
אנו רואים שהקנאה היא מעשה חריג הבא על דבר ידוע.
לפעמים אנו רוצים לעשות מעשה חריג כדי להגיע לתוצאה שאנו חפצים בה.
מעשה זה נקרא קנאה, לעניות דעתי
מפני שאנו עשויים להתמקד בו ולהצליח לבצעו בצורה הטובה ביותר.
מפני כך, קנאת ה' וקנאת המעשה (ההתמקדות במעשה), הבסיס שלהן הוא אחד.
הבסיס הוא החתירה לתוצאה.
הסברתי מהי קנאת ה' ועתה אתן דוגמה לקנאת המעשה.
כאשר אני כותב דבר תורה או כותב מאמר, כתיבה זו חיובית ואני רק מתמקד בה ולא נותן להסיח את דעתי מהכתיבה וכך אני מגיע לתוצאות חיובית.
תהליך כתיבה זה, היא קנאת המעשה.
שנזכה בע"ה לעשות תהליך של "קנאת המעשה".
נקודה לדיון: האם אתם מצליחים להתמקד במשהו מסוים שהוא חיובי? באלו דברים אתם מתמקדים ומצליחים להגיע לתוצאות חיוביות?
שבת שלום
שאול ענברי

השאר תגובה