פרשת עקב פותחת שבזכות שישראל ישמרו את מצוות ה', ה' מבטיח לנו שישמור את הברית והחסד שנשבע לאבותינו.
בנוסף, ה' מבטיח שפע מכל טוב.
משה אומר לישראל שה' דורש לירא אותו ולעבדו בכל לבבכם ונפשכם ולדבוק בו.
כאשר ישראל לא ישמרו את מצוות ה' ויעשו ההיפך ממה שה' דורש מהם, ה' ישמידם כגויים.
התבוננות בפרשתנו מראה שהדרישה של הקב"ה מישראל, היא לשמור את מצוותיו.
דרישה זו, שכל חיינו יהיו קשורים לתורה ומצוות.
לדוגמה, כאשר אנו בעבודת יומנו, נדע לקשר אותה לתורה.
בכך אני חושב שקיומן של תורה ומצוות, הן מפתח לחיים טובים.
מדוע אני כותב דברים אלה, מפני שאני לא תמיד מקשר כל דבר לתורה.
עתה אני מבין שלפחות מפרשה זו, שהכל קשור להקב"ה.
מחשבה זו אינה אומרת שהחפץ לעסוק בתורה , אינו רשאי להגות בה יומם וליל.
אתן דוגמה מנושא שלכאורה אינו שייך לתורה.
לדוגמה, מוגבלותי.
אני יכול לשאול מה מוגבלותי מוסיפה לי מבחינה התורה?
תשובתי, העובדה שאני לא יכול להתנייד בקלות, נותנת הרבה זמן לשבת לעסוק בתורה.
מפני שאם הייתי יכול להתנייד, הייתי הולך למקומות שונים ובכך לא הייתי עסוק בתורה.
שנזכה בע"ה שיהיה לנו כוח להתעסק בנושאים שמעניינים אותנו ולדעת לקשר אותם לתורה ולמצוות.
נקודה לדיון: איך אתם מקשרים את המעשי היום יום לתורה?
שבת שלום
שאול ענברי