פרשת מטות: להקפיד על דיבורינו

"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג )
פרשתנו פותחת בפרשת הנדרים. פרשת הנדרים עוסקת באחריות על דיבורנו. אביא דוגמה, אני אוסר על עצמי לאכול לחם. מזמן זה אסור לי לאכול לחם. ע"מ שאוכל לאכול שוב לחם, עלי להתיר איסור זה. בנוסף הפרשה מורה מתי אדם אחראי להתיר את דיבורו של זולתו. לדוגמה, ילדתי הקטנה אוסרת דבר על עצמה. דבר זה אינו נאסר על ילדה זו, מפני שהיא קטנה ואינה אחראית על דיבורה. השם הכולל לאיסורים אלה, הוא "נדרים".
פרשה זו מלמדת אותנו שיש חשיבות לכל מילה שאנו מוצאים מפינו וא"כ עלינו לשקול כל מילה ומילה מפני שאיננו רוצים לאסור על עצמנו או על זולתנו דבר שאין אנו חפצים לאסור אותו. החשיבות של מילים היא לא רק בנדרים אלא תמיד צריך להקפיד על דיבורנו. לדוגמה, בשעת שיחה, משחק עם ילדנו, העבודה, טיפול באדם הזקוק לטיפול ועוד.
שנזכה בע"ה להקפיד על דיבורנו כדיבורו של מלך המלכים.
תפילה: לדיבור נכון
תחינה לדיבור.
הא-ל הגדול הגיבור והנורא.
אשר בראת בנו גוף שלם ומושלם.
בראת בנו אוזניים לשמוע ועיניים לראות.
אף להריח ופה לאכול ולדבר.
ואתה ברחמיך הרבים הורית לנו דרך דיבור.
ואני פגמתי בהוראה זו.
אנא מלך המלכים ואדוני אדונים.
אנא הורני שוב דרך דיבור.
הורני לדבר את הקול שלי.
תן בי כוח לדבר ממבט על וממעמקי הנשמה הטהורה אשר שמת בי.
תן לי הבנה עמוקה של מחשבותיי, לפני שאני פותח את פי.
אנא תן בי דיבור ישיר ואמתי ומכבד.
בזכות כל אלו, אדבר דיבור של מלך.
שבת שלום
שאול ענבר

השאר תגובה