בפרשתנו מסופר על ריב בין רועי אברהם לרועי לוט.
המריבה הייתה על מקום מרעה של אברהם ולוט.
אברהם מציע ללוט, שהם יפרדו ולכל אחד יהיה מקום מרעה שלו.
אברהם נותן את זכות הבחירה ללוט.
לוט רואה ובוחר את אזור סדום כי כולה משקה וכגן הירק.
אברהם הולך לצד השני שהוא לא כגן הירק והקב"ה מבטיח לו את כל הארץ.
מסיפור זה, אני למד שאברהם אינו מחפש את הדרך הקלה והנוחה.
אברהם דורש מעצמו להתמודד עם קשיים ובזכות כך אברהם משאיר מסר ורושם לעולם.
אדם שאינו עושה דבר בחיים ורק מענג את עצמו בחייו, אינו משאיר בעולם דבר.
נניח אדם הלומד כל היום תורה לעצמו ואינו מוציא לאחרים את תורתו, אדם זה לא הוסיף דבר לעולם
עתה אביא דוגמה לדרך חיי אברהם אבינו.
אנשים מוגבלים (אשר גם אני בתוכם), כל צעד עבורנו קשה. כאשר אנחנו צועדים לעבר מטרה מסוימת לדוגמא: אפילו לראות טלוויזיה בחדר הסמוך, דוגמה נוספת, כאשר אנחנו נוסעים למקום כלשהוא. אנחנו צריכים לדאוג לדברים שהנסיעה תהיה נעימה. לדוגמה, להסעה מתאימה, מלווה שיסייע בעת הצורך, כל אדם צריך לדאוג לצרכיו. דאגה זו מתישה לעיתים, אך מי שאינו מוותר לעצמו ודואג לכל הצרכים האלה, מרוויח.
מעשים אלה יכולים לקדם אותנו למקומות גדולים והעשייה חשובה ומרשימה.
אני מודע שאין תמיד כח לעשות דבר.
בזמנים כאלה, מותר לנוח, אך לזכור שיש לנו יכולות עשייה.
שנזכה בע"ה לקדם את העולם כאברהם אבינו.
שבת שלום
שאול ענברי