פרשת כי תבוא פותחת בפרשת הביכורים.
החקלאי מביא את ראשית ביכוריו לכוהן במקדש.
הכוהן לוקח את הטנא מהחקלאי ומניחו לפני ה' א-להיו
שוב אחזור על שאלתי אשר שאלתי מספר פעמים השנה.
האם הקב"ה צריך את הקורבנות שלנו?
ניתן להרחיב שאלה זו לכל המצוות וההלכות.
נשאל את השאלה, האם הקב"ה צריך שנקיים מצוות?
אסביר מה עומד מאחורי שאלות אלו.
הקב"ה אין לו גוף ולא דמות הגוף.
אנו לא יכולים לתארו במילים.
כאשר ננסה לתארו, רק נגרע מה' יתברך שמו.
מפני כך, לא ניתן לתאר את יחסו אלינו ואת יחסנו אליו.
אך מה נעשה שאנחנו מרגישים וחשים קשר אליו יתברך.
בנוסף, אנחנו רואים וחווים שהקב"ה חושק בקשר עמנו.
כך שברצוני אני הקטן לנסות לפענח קשרים אלו.
אנו בני תמותה צריכים וחייבים להדבק בבוראנו.
אך איך נדבק בו יתברך?
אביא כאן רק את שיטתי.
אני משקיע בלימוד, בקבלה, אמונה וכל לימוד המקרב לריבונו של עולם.
לימוד זה נמשך עד אשר מתיישב בליבי.
אך אם אין הלימוד זה מתיישב בליבי, אני מוסיף ניגון המדבק אותי לבוראנו.
כאשר אני מרגיש מדובק בבוראנו, אני מבין שהבאת הטנא לה' וכל המצוות כולן, הן אך ורק בשביל לקרב אותנו לאבינו שבשמים ובארץ.
שנזכה בע"ה להדבק בבוראנו ומתוך כך, נבין שהמצוות הן לנו.
נקודה לדיון: איך אתם מבינים את קיום המצוות?
שבת שלום
שאול ענברי