"וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ" (דברים כח,טו)
פרשתנו עוסקת בחלקה בברכות וקללות. הקב"ה מבטיח לנו ברכות אם נשמור מצוותיו, כגון: שפע גשם וביבול. אך אם לא נשמע בקול ה' ולא נקיים את כל מצוותיו, יבואו עלינו כל הקללות הכתובות בהמשך הפרשה הזו.
אני כל השנים קראתי פרשה זו, כשני קווים מקבילים. כלומר, שיש ברכות ובאותו זמן יש קללות. אך השנה השכלתי לקרוא ולדקדק בפרשה זו, עתה אני קורא פרשה זו שיתקיימו הברכות בנו כל עוד נקיים ונשמור את מצוותיו, אך אם לא נשמור את כל מצוותיו, יבואו עלינו כל הקללות. ז"א שהקללות מהקב"ה באות כאפשרות אחרונה. לפני הקללות הקב"ה מלמד ומזהיר אותנו לקיים מצוותיו
אפשר ללמוד מפרשה זו שני דברים.
אנו צריכים ללמוד ולהעמיק בלימוד ע"מ שנקיים את כל מצוותיו.
כאשר אנחנו כועסים על אדם אחר, אין לנו רשות לקלל ולפגוע באדם זה . עלינו לנסות להבין אדם זה ולהסביר לו בסבר פנים יפות את דעתנו בנושא הנידון.
תפילה לעילוי נשמת אברהם אורן, אדם אשר לא קילל ולא פגע באיש.
למנצח לאדון הארץ.
הא-ל הבורא כל נשמה.
הא-ל אשר נתן לנו מתנה לעולם במשך תשעים ואחד שנה.
הא-ל אשר העמיד לנו שליח ציבור לכל עת.
הא-ל אשר נתן לנו עוזר לכל נצרך.
אדם אשר לא קילל ולא פגע באיש
אדם מורם מאיש אשר עושה מלאכתו נאמנה.
ללא התנשאות וגאווה.
הכל בדרכי נועם.
איש שאף אם לא קיבלו את דעתו ופגעו בו, חזר והסביר את דעתו עד שדעתו נתיישבה אצל בני אדם.
אך אני בעוונותיי קיללתי ופגעתי באיש זה ועתה אני מבקש את סליחתך.
אנא מלך המלכים ואדוני האדונים.
העמד לנו גם השנה את אברהם רפאל בן שפרה ומנחם שליח ציבור בימי הסליחות והרחמים ובימי הדין האלו.
שבת שלום
שאול ענבר