בפרשתנו אנו מקבלים את עשרת הדברים.
בטרם קבלה זו, ה' מורה לישראל כיצד להתכונן לקבלת זו.
ראשית, ישראל מעתה ועד עולם, תהיו דבקים בה' ומשרתיו.
הסיבה לזה, לקבל עשרת הדברים ולקבל תורה צריך להיות ראויים לכך והמידה הכי ראויה. זה להיות דבקים בה' ותורתו ולעובדו בכל הלב ובאמת וביראה.
עתה מגיעה ההתחייבות לקיים את כל דברי ה'.
אחר התחייבות זו, ה' מצווה את משה שישראל התקדשו למעמד זה, כוונתו של ציווי זה, להתכונן למעמד זה מבחינה רוחנית ולכבס את שלימותיהם, הכיבוס זה פן נוסף לטהרה של ישראל.
הטהרה הזו, אינה יכולה לבוא ללא התחייבות של ישראל לקיים את דברי ה'.
מפני כך, התחייבות זו, היא סוג של טהרה, משום שכל דבר השייך לדבר ה', הוא טהור.
אחר כל ההיטהרות זו, מגיעה ההגבלה של ישראל לא לגעת בהר שעליו קבלנו את התורה.
אכן הגבלה זו, היא טהרה שלא לגעת בהר ברגעים שהתורה ניתנת.
בנוסף, שהבכורות שהיו כוהנים צריכים להתקדש לפני המעמד הקדוש הזה.
אזהרה זו היא מפני שהכוהנים לא יחשבו שבעקבות מעדם השונה שאינם צריכים להתקדש.
מעמדם החדש של ישראל ומהמגבלות המוטלות עליהם, נראה לי שישראל נדרשים להיות ממוקדים ברגעים האלה אך ורק בקבלת התורה.
מפני כך, כל ההכנה הזו נדרשת להם ואני מכנה את הכנה לגשת בטהרה לקבלת התורה.
כאשר אדם, טהור, הוא ממוקד בעשייתו.
עתה כדי להוריד רעיון זה לחיינו, אביא דוגמה מחיי.
כל חיי אני מרגיש שהרעיון הקיבוצי אינו לפי תפישת עולמי.
מפני שאני רוצה לחיות כרצוני ולא כרצון כלל האנשים בקיבוץ.
אך על מנת שאוכל לעשות בדיקה אמתית עם רעיון זה מתאים לי, אני צריך לנתק את מחשבותיי מכל מה שהקיבוץ העניק ומעניק לי במשך חיי (כאן המקום להודות לקיבוץ על השנים שמעניק לי את כל צרכיי) ולגשת לבדיקה זו ממקום טהור, ללא כל תחושה קבלת יתר או אי-קבלה או עם רגשות שונים.
הרגשתי שאם אבוא לבדיקה של דברים שונים בגישה טהורה, אצליח להגיע למסקנות יותר נכונות עבורי.
שנזכה בע"ה לגשת בטהרה לדברים ולבחון ולעשותן בטהרה.
נקודה לדיון: אלו דברים אתם עושים בטהרה ולמה אתם עושים אותם בטהרה? ספרו על דוגמה אחת כזו.
שבת שלום
שאול ענברי