"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה" (בראשית לז,יג-יד)
פרשתנו פותחת בפרשיות יוסף ואחיו. לאורך פרשיות אלה רואים שיוסף אינו חושש מתגובות נגד מעשיו . אמנה חלק ממעשיו של יוסף.
א. יוסף חולם שאחיו משתחווים לו ואינו חושש מלספר לאחיו ומתגובתם.
ב. יוסף חולם חלום נוסף שאחיו והוריו משתחווים לו ושוב יוסף אינו חושש מלספר את חלומו וגם אינו חושש מתגובה.
ג. יעקב מבקש מיוסף ללכת לראות את שלום אחיו בשכם. יוסף נענה לבקשה זו ללא כל חשש של התנכלות של אחיו לו.
כאשר יוסף מתוודה לאחיו ומגלה להם את סיבת של ירידתו למצרים לפניהם, כפי שכתוב (בראשית מה,ה) "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם". אנו מבינים מכך את ייעודו והתנהגותו של יוסף.
אפשר ללמוד מיוסף שכדי להגיע ליעד מסוים, צריך לבחור בדרך מסוימת ועל פיה ללכת ואם יש בדרך "מחסומים" צריך לדעת כיצד לעקפם. אמחיש ע"י דוגמה דבר זה, עתה אני מרבה לכתוב דברי תורה. אני צריך כדי לעשות זאת, שקט נפשי. כלומר אני צריך לגמור את התארגנות הטכנית לפני שאני מתחיל לכתוב דברי תורה. לדוגמה אבא שלי עושה לי תרגילים בבוקר ובערב. אני מעדיף לעשות תרגילים אלה לפני שאני מתחיל לכתוב, אך אם לא הצלחתי לעשות לפני תחילת הכתיבה, עלי לדעת שההפסקה באמצע הכתיבה יכולה להועיל לי. ההפסקה יכולה לתת לי זמן לרעיונות חדשים ולעבד את הכתיבה שלי.
תפילה להשגת היעד.
למנצח על היעדים תפילה.
א-להינו וא-לוהי אבותינו א-לוהי אברהם, א-לוהי יצחק וא-לוהי יעקב.
הא-ל הגדול, הגיבור והנורא.
הא-ל השולט על כל בני האדם.
הא-ל הנותן יעדים לבני אדם.
תן לנו הבנה שאם נתת יעד, ביכולתנו לממש יעד זה.
הוסף עלינו הבנה, שכל מחסום אנו יכולים לעקוף וכל עכבה שבדרכנו היא בשבילנו.
בזכות הבנות אלה נגיע ליעדנו כמו יוסף הצדיק.
שבת שלום
שאול ענבר