בתחילת פרשת ויקהל, הקב"ה מצווה אותנו במצוות השבת ולאחר מכן הקב"ה מורה לישראל על ביצוע הקמת המשכן.

מדוע השבת מוזכרת כאן בביצוע מלאכת המשכן?

התשובה הידועה, שביצוע הקמת המשכן, אינו דוחה את השבת.

איני מבין תשובה זו.

אנו מקימים את בית ה' ואיך ה'  אוסר עלינו לבנות את בית ה'?

בנוסף, חלק ממלאכות נאסרו וחלקן הותרו בשבת.

מדוע שעבודת המשכן תיאסר בשבת, הרי חוסר עבודה זו, אולי מוריד מכבוד ה'?

התשובה לשאלות אלה, נראית לי אחת.

בניית המשכן נועדה להוות "סמן", שה' משרה שכינתו בתוך ישראל, כמו שכתוב ושכנתי בתוכם.

מפני כך, אין עניין לכתחילה בבניית המשכן ומאחר שהמשכן קיים, ה' חפץ שמקום זה יהיה להקרבת קורבנות.

פעולת ההקרבה מבטאת קירבה בין האדם לה' ובנוסף ישנם את קורבנות הציבור שהכהן מקריב את קורבנות אלה, שהם נותנים אותו ביטוי לקירבה זו.

עתה נפנה לשבת, שבת הוא יום מקודש, שבו הקב"ה שבת ממלאכתו אשר עשה.

מפני כך, הקב"ה ציווה על ישראל לשבות ממלאכה.

נראה לי שהקב"ה רוצה שיום אחד בשבוע, נרגיש יותר חיבור אליו.

מפני כך, אנו שובתים מעשיית מלאכה.

אנו רואים אם כך, שהשביתה ממלאכה, זה עניין מהותי כחלק מהשבת.

בנוסף, רואים ששבת הוא יום מיוחד, השביתה ממלאכה היא על כל ישראל באותו היום.

לכן, ראינו שבשבת הקב"ה ציווה על אי-ביצוע עשיית המשכן ואסר על חלק מהעבודות המשכן, משום שיש בהם מלאכה.

ניתן לומר ששבת מהותית בחיינו קודמת למשכן, שהוא בית ה' וזה נותן חשיבות גדולה לבית ה', אך צריך לזכור שבית ה' הוא מקום העוזר להשרות שכינה על ישראל ואינו ענייו מהותי.

שנזכה בע"ה להעמיק בשבת ובבית ה'.

שבת שלום

שאול ענברי