פרק א משנה א

משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע
ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה
הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה
משה רבנו אדון הנביאים, שרתה עליו נבואה יותר גבוהה מכל הנביאים וכך היה הכי קרוב להקב"ה.
משה קבל את כל התורה מהקב"ה. כלומר, משה קבל את כל ההבנות ואת עומקה ורזי התורה באופן מלא ומושלם. כך שלא הייתה לו קושיה קלה שבקלות.
אחר קבלה גדולה וקדושה זו, התורה עוברת ע"י מסירה מאיש לאיש וכל איש קולטה כפי הבנתו וגודלו בה.
התורה מגיעה לאנשי כנסת הגדולה אשר אמרו שלושה דברים:
הוו מתונים בדין: תדון את עצמך וכל אדם, כך שתראה את כל המציאות של הדבר המונח לפנינו לדיון וכך נגיע לדין אמת, שהוא לא לחומרא ולא לקולא.
העמידו תלמידים הרבה: כל אדם החפץ ללמוד, צריך ללמדו, אפ' את האדם אשר יש לו קשיי למידה.
עשו סייג לתורה: המורה צריך לדעת מה ואת מי ומתי ללמד את התלמיד. התלמיד צריך ללמוד כאשר הוא מוכן ללימוד. המורה בברירה זו עושה סייג במה שהוא מלמד את תלמידו.

השאר תגובה