פרשת מקץ: המאמץ מניב תנובה
פרשת מקץ וגם תחילת פרשת ויגש עוסקות בתעלומת יוסף והתגלותו.
מתחת לפרשה שבני יעקב יורדים למצרים לקנות אוכל, מתגלה פרשה של האחים המציגים "למצרי" את תעלומת אחיהם ואת הכבדת "המצרי" על פיענוח התעלומה.
בני יעקב יוצאים למסע לפענח היכן יוסף.
קודם צאתם, כתוב וירא יעקב שיש מזון במצרים.
מדוע כתוב וירא ולא כתוב וישמע יעקב שיש מזון במצרים, כמו בפסוק הבא, אחר הפסוק שכתוב וירא יעקב וכו'?
הסיבה שיעקב ראה דבר יותר גדול ממזון במצרים.
כאשר בני יעקב מגיעים למצרים, הם מתערבבים עם כל האנשים המגיעים למצרים לקנות אוכל.
מחשבתם הייתה לא להתבלט בשטח.
יתכן שבני יעקב חששו שיגלו שהם הגיעו למשימה מיוחדת (פיענוח תעלומתו של יסף).
יוסף מכירם מיד ומעליל עליהם עלילות שווא.
מדוע יוסף אינו מתגלה אליהם כאן?
קיימת אמירה "מה שבא בקלות, הולך בקלות" וכאן כנראה שיוסף חש שאם יתגלה עתה, שנאת ורדיפת אחיו, תשוב במהרה, אליו.
מה גורם לאחיו לספר את הסיפור שלהם?
הסיפור, שהם שנים עשר אחים כולל אותו, והם מוספים, שני פרטים שעשויים לקדם את פיענוח תעלומתו של יוסף.
- האח הקטן שלהם בבית
- אח אחד, הם לא יודעים היכן הוא.
כנראה שלאחים היה רוח הקודש ברגע זה, שיוסף עומד עמהם והאחים מנסים לקדם את פיענוח תעלומתו של יוסף, בסיפור זה.
אני טוען טענה זו, מפני שהאחים מספרים פרטים שאינם קשורים לקניית המזון שלשמה הם באו.
כך הפרשה ממשיכה שהאחים מנסים לפענח את תעלומת יוסף ויוסף מעכב את התגלותו.
כאשר יוסף מרגיש שהשעה כשרה להתגלות, יוסף מתגלה.
בימים אלה חוגגים את חנוכה ואנו יודעים שהחשמונאים חיפשו שמן טהור ובסוף הם מצאו את מבוקשם בחותמו של כוהן גדול.
חיפוש קיים בחיינו.
אתן דוגמה מחיי.
כאשר אני כותב את דברי תורה שלנו, ראשית מחפש רעיון שיעניין אותנו.
אחר כן, אני מחפש דרך לבטא רעיון זה.
חיפושים אלה ואחרים, דורשים מאמץ.
אך מאמץ זה, מניב תוצאות טובות.
שנזכה בע"ה שהחיפוש והמאמץ, יניב לנו תוצאות טובות.
נקודה לדיון: האם חיפשתם משהו והיה לכם מאמץ, שהניב תוצאות טובות? ספרו על חיפוש אחד כזה.
שבת שלום וחנוכה שמח
שאול ענברי