בפרשתנו מופיע מאבק של האיש עם יעקב.
האיש הוא מלאך ה'.
התוצאה ממאבק זה, יעקב מנצח את המלאך.
איך יעקב גובר על מלאך ה'?
הרי אין זה הגיוני שבן אנוש יגבר על מלאך ה'.
התשובות לשאלה זו.
א. הבטחת ה' ליעקב בצאתו לחרן, שיהיה עמו בכל הדרך.
ב. יצחק אמר ליעקב בצאתו לחרן, שה' יפרה וירבה אותו.
כאשר יעקב יודע ידיעות אלה, מתרחש מאבק זה ומנצח בו.
מפני כך, יעקב נאבק במלאך ה'.
קיימת דוגמה נוספת למלחמה שתוצאותיה ידועות מראש.
אנו יודעים שמלחמת עמלק נגד ישראל, שכאשר שמשה הרים ידיו לשמים (רש"י מפרש, שמשה נשא תפילה, כאשר משה הרים ידיו), ישראל גבר על עמלק.
ייתכן שישראל ידע שינצח את עמלק.
מפני כך, ישראל נלחם בעמלק.
כאשר ישראל יודעים על הפסד שמובטח במלחמתם, הם אינם נלחמים.
אתן שתי דוגמאות.
א. אחר חטא המרגלים. משה מודיע לישראל שלא ילחמו בעמלקי ובכנעני, מפני שאין ה' עם ישראל.
ב. מלחמת דוד וגוליית. לפני שדוד נלחם עם גוליית, גוליית אומר לישראל שהוא ינצח אותם. עקב כך ישראל לא יוצא להילחם עם גוליית.
הדבר נכון לא רק למאבקים ולמלחמות פיזיות שיש בהם טעם להילחם רק כאשר מנצחים בהם, אלא גם למאבקים ולמלחמות שאינן פיזיות.
במה דברים אמורים.
לדוגמה, כאשר יש מחלוקת בין בני אדם.
כאשר המחלוקת תניב התקדמות למישהו או למשהו, ראוי לדון בה ולהיאבק ולהילחם עליה, אחרת אין טעם לדון בה.
עתה ארחיק לכת עם מחשבותיי ואומר, שאף מחשבות ודילמות הקיימות בין אדם לעצמו, אם המחשבות והדילמות יקדמו את האדם, שיעסוק ויעמול עליהן, אחרת אין טעם להתעסק בהן.
העיסוק ועמל בהן, זה כמו מאבק ומלחמה.
אתן דוגמה לכוונתי.
אני מוגבל בהרבה דברים, אך יש לי הרבה יכולות בהרבה דברים אחרים
בזכות היכולות שלי אני יכול לעשות דברים מועילים לי ולחברה וחבל על כל מאבק ומלחמה שלי באי-היכולות שלי.
שנזכה בע"ה להשתמש ביכולות שלנו ולהילחם עליהן ולא להילחם על האי-יכולות שלנו.
נקודה לדיון: האם אתם נאבקים רק ביכולות שלכם או גם באי-היכולות שלכם? ספרו על מאבק ביכולות שלכם ועל מאבק באי-היכולות שלכם.
שבת שלום
שאול ענברי