"אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם" (במדבר יג,כז)
פרשתנו מתחילה בפרשת חטא המרגלים. הקב"ה אומר למשה רבנו לשלוח אנשים לראות את ארץ כנען ולדווח עליה. משה שולח את ראשי השבטים למשימה זו. ראשי השבטים מבצעים משימה זו במשך ארבעים יום. בתומם הם שבים למשה ומדווחים את אשר ראו עיניהם. בסוף דיווחם, הם מחווים את דעתם האישית על הארץ, שמצוטט בפסוק למעלה ובכך מוציאים את דיבת הארץ ונענשים על כך.
ברצוני להתייחס כאן, היכן כשלו ראשי השבטים במשימתם? הכישלון היה שהם אמרו את חוות דעתם ולא אמרו אותו דבר כדיווח. אילו הם היו אומרים את הדברים כדיווח, משימתם הייתה מושלמת. הרי הקב"ה שלחם למשימה זו. אך הקב"ה אמר להם רק לתור את הארץ ולא לחוות דעה עליה.
פרשה זו מלמדת שכאשר מטילים עלינו משימה, עלינו לבצעה במדוייק וכך המשימה תהיה מושלמת.
תפילה לביצוע משימותינו בשלמות
תפילה לא-לוהים.
אתה מטיל משימות על בני אדם.
בנוסף אנו מטילים על עצמנו ועל אנשים אחרים משימות.
אבא שבשמים תן לנו למלא במדוייק את משימותינו.
בזכות נתינה זו, נבנה עולם שלם יותר.
ברוך אתה שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר