פרק א משנה ח
"יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם
יהודה בן טבאי אומר
אל תעש עצמך כעורכי הדיינין
וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים
וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין"
- אל תעש עצמך כעורכי הדיינין
- וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים
- וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין"
יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ממשיכים היאך להגיע לעבוד את הקב"ה בלב חפץ
יהודה בן טבאי אומר:
- כאשר אנו דנים אדם אסור לנו לטעון טענות או למצוא סיבות שאינן אמתיות כעורך דין, עלינו לדון בצורה ישרה ואמתית.
- כאשר אנו דנים מספר אנשים, אנו צריכים לראות את כל בעלי הדין כרשעים. שנוכל לחקור היטב את כל בעלי הדין.
- בסיומו של הדין, הדיין צריך לראות את כל בעלי הדין כזכאים, כלומר שמבחינת הדיין הדין הוא ישר ואמתי.
כאשר אנו דנים בצורה ישירה ואמתית אנו צריכים להרגיש שאנו דנים כקב"ה שדן דין ישר ואמתי. הרגשה זו מקרבת להקב"ה.