סוכות: דירת ארעי
כתוב (ויקרא כג,מב), "בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת".אנו מצווים לשבת בסוכה שבעת ימים.המצווה היא מחמישה עשר לחודש תשרי.המצווה היא לעזוב את הבית הקבוע ולעבור לסוכה.ישיבה בסוכה מזכירה לנו. שכאשר יצאו אבותינו ממצרים, הם ישבו בסוכות.כיום איננו רגילים לשבת בסוכות, משום שחיינו בבית.האם מפני זה נקל בישיבה זו?בגמרא ובהלכה אנו מוצאים הקלות לישיבה…
קרא עודסוכות תשפ"ב: חג הביטחון והאחדות
לפני חמישה עשר יום בערך כרתנו ברית עם עצמנו ועם בוראנו. בברית זו הכרנו מחדש שכל הקורה בעולמנו ולנו זה בזכות מלכו של עולם. בזכות הכרה זו, בחרנו והכתרנו את מלכו של עולם עלינו. אחר הכתרה זו ומתוך קירבה עזה בין הקב"ה לכנסת ישראל כיפר הקב"ה לכל אחד ואחת מישראל על פשעינו. בזמן כפרה זו,…
קרא עודסוכות תשפ"א: חג הביטחון
אחר טקסי ההמלכה בראש השנה ואחרי שחזרנו בתשובה שלמה בפני בורא עולם ובפני רענו.עתה כאשר אנו שלווים בליבנו ושלמים בנפשנו בדבר מי הוא מלכנו ובדבר חברנו החדש, ישן.אנו יכולים ומזומנים לצאת ולחוג את חג הסוכות.בהתקדש החג, אנו יוצאים מביתנו הבטוחים והיציבים ועוברים לגור בדירת ארעי שהיא סוכתנו.לסוכתנו אין קירות יציבים ואין בה דלת קבע ואפילו…
קרא עודשבת חוה"מ סוכות תש"פ: קדושת שבת היא קדושה עליונה אפ' במחיר ביטול מצוות עשה
אנו מצווים לקחת ביום הראשון של סוכות ארבעת המינים, אפילו בשבת. כך היה נהוג עד ערב חורבן הבית השני במקדש. בערב החורבן מתקן ריב"ז ליטול ארבעת המינים בכל הארץ שבעה ימים זכר למקדש אך חז"ל גזרו שלא יטלו בשבת. היאך גזרו חז"ל גזרה זו וכך ביטלו מצוות עשה מהתורה? מה טעמה של גזרה זו? התוספות…
קרא עודסוכות תש"פ: חג הסוכות חג האחדות
" דבר אחר "פרי עץ הדר" אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים "כפות תמרים" אלו ישראל מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים…
קרא עוד