משה פונה ומזהיר את ישראל לשמור את מצוות ה'.
פנייה זו באה מפני אהבת ה' את ישראל.
אחר פנייה זו, משה מזכיר שהקב"ה הוציא אותם ממצרים וכל התלאות אשר היו שם.
משה מסכם את יציאת מצרים ואת הניצחון על המלכים אחרים, בזכות ה' א-להינו.
אך משה מזכיר לישראל ולנו, שגם אנו צריכים לפעול למען ארץ ישראל.
הדרישה של הקב"ה מאיתנו, לשרוף את פסילי אלהיהם בנוסף אסור לנו לחמוד כסף וזהב, מפני שזו תועבת ה'.
דרישה זו מאיתנו, באה למען שנירש את הארץ.
הקב"ה אינו חפץ להוריש לנו את הארץ לבדו, אלא חפצו שנהיה שותפים בירושת הארץ.
אנו מוצאים ורואים דגם זה לא בהורשת הארץ, אלא בכל תחומי חיינו.
אתן שתי דוגמאות.
דוגמה א – הדרישה של הקב"ה וחכמינו מישראל לקיים מצוות והלכות.
דרישה זו אינה צריכה לכאורה, מפני שאין הקב"ה צריך את מצוותנו באמת.
אלא הקב"ה חפץ שנדבק בו וכך נענה על קושיינו להדבק בו.
דוגמה ב. הדרישה מעצמנו ללמוד מקצוע ולעבוד.
שוב דרישה זו אינה צריכה לכאורה, מפני שהקב"ה יכול לעשות עבורנו כל דבר בעולמו.
אלא הקב"ה חפץ שנהיה שותפים במעשה ידיו וכך נהיה עסוקים ולא נשב בטלים.
שבת שלום
שאול ענבר