ה' מצווה את משה ואת אהרן את חוקת התורה.
נשמע דבר גדול.
אולם מה היא חוקה זו?
חוקה זו, היא חוקת פרה אדומה.
אין איש מבין אותה ואין רשות להרהר אחר חוקה זו.
אם כך, האם עלינו לקיימה כעבדים שאין להם זכות לקבל הסבר מאדונם לפשר המשימה המוטלת עליהם?
הרי הקב"ה חפץ חוקיו ומצוותיו ומשפטיו, מתוך יראה ואהבה גדולה.
רצונו זה יתקיים בצורה טובה יותר, בעת שנבין פקודיו היטב יותר.
אם כך, מה העניין שהקב"ה מסתיר מאתנו טעמם של מצוותיו?
הקב"ה חפץ שתודעתנו אליו יתברך, תהיה בצורה המושלמת ביותר, כפי יכולותינו.
היאך נגיע לשלמות תודעה זו?
לתודעה זו נגיע בכל דרך שנחפוץ ובלבד שנהיה מודעים שדרך זו מקרבת אותנו להקב"ה.
לדוגמה, שנלמד דבר מסוים, כאשר נצליח לקשר לימוד זה לה' יתברך, תודעתנו תגדל לאדון כל.
דוגמה נוספת, כאשר נחזה במראה מסוים או נדבר דיבור כלשהו או נבצע פעולה נקשר הכל, לנותן חיים, תתגבר התשוקה ליוצר ולשולט בכל.
תוך תהליך זה, תעלמנה השאלות של טעמי המצוות.
מפני שיתגבר הרצון לעשות את רצון ה' באופן טהור ומזוקק.
שבת שלום
שאול ענבר