פרשת ויחי: שתי נקודות מבט
"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" (בראשית נ,כ)
אחר מות יעקב אבינו אחי יוסף מפחדים שיוסף יתנקם בהם על כל מה שהם עשו לו. בעקבות כך, הם אומרים ליוסף שהם רוצים להיות עבדיו. יוסף משיבם, שהם חשבו לגרום לו רע בעקבות היחס שלו אליהם. אך הקב"ה חשב בכל הסיפור שלהם וגלגוליו עד למשנה לפרעה, כיצד משפחתנו תמשיך לחיות בשנות הרעב. לכן אין להם לפחד ממנו.
השאלה שברצוני לעסוק בה, כיצד האחים חשבו לגרום רע ליוסף ואיך הקב"ה חשב להטיב למשפחת יעקב באותו זמן.
תשובה: אחי יוסף ראו את ההתרחשויות עם יוסף כהתרחשויות נקודתיות לזמן התרחשותן. לדוגמא, כאשר יוסף בא לראות את שלום אחיו בדותן, האחים מציעים אחד לשני להרוג את יוסף. דוגמא נוספת, כאשר יוסף בבור והאחים רואים שיירה היורדת למצרים, האחים מוכרים את יוסף לשיירה זו. דוגמאות אלו מראות שלאחים לא הייתה תכנית מוגדרת בקשר ליוסף. אולם להקב"ה השולט על כל העולם, יש תכנית מסודרת ומתוכננת לכל העולם בכל עת ובכל מקום. בנוסף אנו יודעים שמידותיו של הקב"ה רחמניות הן. אנו רואים את זו בסוף הפרשה הזו שהקב"ה שלח את יוסף למצרים בשביל להחיות את משפחתו בשנות הרעב. יוסף אשר היה חכם זיהה שיש את שתי נקודות מבט אלה כאן ובזכות זיהוי זה, הוא אומר לאחיו את נקודות מבט אלה.
אני למד משתי נקודות מבט אלה, שיש משמעות לכל מעשה ולכל התרחשות בעולמו של הקב"ה והיא בדרך כלל לטובתנו ולא תמיד אנו מבינים את משמעותה. לדוגמא, אני מוגבל והרבה דברים איני יכול לעשות. רובו של הזמן איני מבין מדוע אני כך. אך לעתים אני מתעורר ומביט באפן יותר רחב על עצמי ומבין שאני ברוא של הקב"ה, אם כך, ישנה סיבה מוצדקת וטובה שאני כך. אך איני יודע מה היא הסיבה. לעיתים רחוקות מאד, אני חושב שהסיבה היא, שאני אשב ויהגה בתורת ה'.
תפילה להסתכל במרחב
תפילה לה'.
ה', אתה בורא הכל ושולט על הכל.
אין במעשיך רע
הכל לטובה אתה עושה.
אין אנו יכולים לראות בכל לטובה.
אנא פקח עינינו למרחב והאר באורך הטוב את הטוב והחסד שבכל דבר ודבר.
במיוחד פקח עיניי והאר בי את נכותי.
בזכות אורות אלה, נעבדך באהבה ובאמונה שלמה.
ברוך אתה שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר