הפרשה פותחת בארבע לשונות של גאולה.
הלשונות הללו, הן התכנית הא-להית להוציא את ישראל ממצרים.
נזכיר רק את ארבעת הלשונות.
והוצאתי – מתחת סבלות מצרים. הפירוש, נוסף לעבודה הרגילה, המצריים הוסיפו על ישראל להביא את חומר הגלם בעצמם.
והצלתי – ישראל חדלו מעבודתם.
וגאלתי – אחר שני הלשונות הקודמים ה' גאל את ישראל ממצרים
ולקחתי – ה' מציב יעד לישראל אחר השעבוד
קיימת לשון חמישית, והבאתי, ישראל יבואו לארץ ישראל.
אני רוצה לטעון שארבעת הלשונות הללו, יכולות להועיל למי שרוצה לעשות שינוי בחייו ולא יודע כיצד לעשות שינוי או מפחד משינוי זה.
אדגים את כוונתי.
אני מרגיש עתה במעגל של בעיות שמזמן לזמן עוד בעיה מתווספת לי או שאני מוסיף לי בעיה ואני לא יוצא ממעגל הבעיות.
והוצאתי – ראשית צריך להסיר את הבעיות הקיימות אצלי ולנסות לחזור לנקודה שהיה לי בטוב. הדבר הזה קשה מאד, מפני שאבדתי את הנקודה הטובה בה.
והצלתי – לחזור להתנהג רגיל, לעשות דברים שאהבתי, מבחינתי זו הצלה. ברגע שחזרתי לעבר הטוב ולעסוק בו.
וגאלתי – אחר שחזרתי למעגל החיים הטוב והאהוב עלי. אני גאול ועתה באפשרותי לצאת לדרכי החדשה.
ולקחתי – זו הדרך החדשה. בכל דרך חדשה, יש בה חששות ופחדים, אך גם חידוש ואתגרים חדשים. כך שכדאי לשנות דרכים לפעמים.
והבאתי – שינוי הדרך לעתים מצריכה מעבר למקום חדש, שמעבר זה כלל לא פשוט. צריך לעתים לשנות אורח חיים, להכיר נוהלים חדשים, להתרגל לאנשים חדשים וכו'. למרות האי פשטות במעבר זה, מעבר זה יכול לתת שקט ושלווה פנימית.
כתבתי כאן דברים שאולי קל לכתבם, אך קשה לבצעם.
אני מרגיש שצריך לתת את הזמן לכל שלב ושלב ולא להתייאש מהזמן שהשלב לוקח.
שנזכה בע"ה לגאולה כללית ופרטית במהרה.
שבת שלום
שאול ענברי