בסימן טוב, אנו פותחים את ספר במדבר.
ההליכה במדבר מזמנת התרחשויות שונות, חלקם טובות וחלקם רעות.
אתן שתי דוגמאות.
התרחשות טובה ואף מרוממת היא פרשת בלק.
כזכור, בלק מבקש מבלעם לקלל את ישראל וה' שם בפי בלעם ברכות על ישראל.
בטח הברכות רוממו את ישראל ונתנו להם כוח להמשך מסעם.
התרחשות רעה אשר עכבה את ישראל בדרכם לארץ, היא חטא המרגלים.
אירועים אלה היו יכולים להיות הפוכים לגמרי.
ברכות בלעם, היו יכולות קללות לישראל ואין אנו יכולים לדעת לאן היינו מגיעים ומה היה קורה לנו.
כך המרגלים היו יכולים לשבח את הארץ ולא להוציא את דיבתה וכך ישראל היו נכנסים מיד לארץ.
אם הצגת הדברים נכונה, אטען שחיינו הם "מדבר" ואין אנו יודעים מה ילד יום.
הרגשתי היא שהולדת היום הבא תלויה במעשינו וברצונו של ה' כפי שהיה בפרשת בלק או בחטא המרגלים.
הקב"ה פועל את פעולותיו במידה רבה ממעשינו.
אסביר, כאשר אני עוסק בתורה, אני מניח שהקב"ה נותן לי אושר ומרגוע לנפשי.
אך אם אני יושב ומתעסק עם צרותיי, הנחתי שא-לוהים מוסיף עלי צער וכאב.
עתה אנו חוגגים את שחרור ירושלים ושטחי מדינתנו.
מחשבתי, שה' א-להינו העניק את הזכות הגדולה הזו בעת שהיינו ראויים לכך, לא לפני כן ולא אחר כן.
מפני כך, אנו צריכים לחשב צעדינו ומעשינו בכל עת ועת.
שנזכה בע"ה ללכת במחשבה ובזהירות "במדבר".
נקודה לדיון: כיצד אתם מתנהלים בחייכם ואיך אתם מרגישים שהקב"ה מסייע לכם?
יום ירושלים מעצים ושבת שלום
שאול ענברי