פרק ב משנה ח
"רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי
הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת
חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך הוא היה מונה שבחן
- רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה
- רבי יהושע אשרי יולדתו
- רבי יוסי חסיד
- רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא
ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר
הוא היה אומר
אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם
אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בכף שניה מכריע את כולם"
רבן יוחנן למד והפנים תורה מהלל וגם משמאי. דבר זה בא לידי ביטוי בהמשך המשנה.
רבן יוחנן אומר, אדם אשר למד תורה, אינו צריך להתפאר בזה, מפני שלימוד תורה זה מצווה. אמירה זו ניתן לשייכה לדרכו של שמאי שאמר עשה תורתך קבע.
רבן יוחנן מתאר חמישה מתלמידיו לפי תכונותיהם ביחסם לתורה.
רבן יוחנן מתאר חמישה מתלמידיו לפי תכונותיהם ביחסם לתורה.
- רבי אליעזר היה למדן אשר זכר את כל לימודו ולא שכח אף פרט מלימודו.
- רבי יהושע ניכרו בו מידות טובות. אפשר לראות את זה במעשה שרבי יהושע ביטל את יום כיפור שלו ובא לרבן גמליאל.
- רבי יוסי היה נוהג במידת החסידות לפנים משורת הדין.
- רבי שמעון ניכר בו שהיה ירא חטא.
- רבי אלעזר היה מפלפל ומחדש בתורה עוד ועוד.
אנו רואים מתלמידיו של רבן יוחנן, שחלקם ניכרה בהם יותר מידה שהלל הבליט אותה (במשנתנו רבי יהושע הוא היחיד אשר ניכרת בו מידת של הלל) וחלקם ניכרה בהם יותר מידה ששמאי הבליט אותה.
המשנה ממשיכה להציג איזו דרך הכי חשובה בלימוד תורה.
ת"ק אומר, שרבי אליעזר במידתו הכריע את כל התלמידים האחרים.
אבא שאול משמו של רבן יוחנן אומר, שרבי אלעזר במידתו הכריע את כל התלמידים האחרים.
ת"ק ורבן יוחנן אינם חולקים אלא כל אחד מהם מראה את התכונה הכי חשובה בלימוד.
ת"ק אומר, התכונה הכי חשובה היא לזכור את מה שלומדים.
רבן יוחנן אומר, התכונה הכי חשובה היא להרחיב ולהעמיק בלימוד.