"הוא היה אומר

1. אין בור ירא חטא
2. ולא עם הארץ חסיד
3. ולא הביישן למד
4. ולא הקפדן מלמד
5. ולא כל המרבה בסחורה מחכים
6. ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
   הלל מגדיר שישה סוגי אנשים אשר יש להם מגבלה או תכונה מסוימת וכתוצאה מכך הם מפסידים משהו אחר. אני מניח שהלל התכוון לאנשים היכולים להתגבר על מגבלתם או על תכונתם.

1. אדם אשר לא למד מימיו תורה ולכן אינו יודע מה זה חטא. מפני זה אדם זה אינו ירא מהחטא.
2. אדם אשר יש לו ידיעות אך, ידיעותיו אינן מספקות כדי להבין שקיימת אפשרות להיות חסיד. מפני זה אדם זה לא חסיד.
3. אדם אשר מתבייש לשאול ולומר "לא הבנתי". אדם זה לעולם לא ילמד.
4. מורה שמקפיד עם תלמידיו ואינו נוהג עמהם בדרכי נועם. אדם זה לא יצליח בהוראתו.
5. אדם אשר עובד ואינו מפנה זמן ללימודים . אדם זה אינו רוכש חכמה.
6. במקום אשר אין בו אנשים היכולים למלאות תפקיד מסוים או לעשות מעשה מסוים ואתה יכול לעשות מעשה זה, תשתדל לעשות מעשה זה או למלאות תפקיד זה.