דיני קטטר

א. דין ברכת אשר יצר באדם המטיל מימיו מספר פעמים על ידי קטטר
השו"ע פסק (או"ח ז, ד):
אין שיעור להשתין מים, כי אפילו לטפה אחת חייב לברך, שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו, וחייב להודות.
השו"ע מדבר על הטלת המים בלבד ולא על דרך הוצאתם. מכאן נוכל להסיק להלכה, שאדם המטיל מימיו מספר פעמים ביום על ידי קטטר צריך לברך אשר יצר. כך כתב הגרצ"פ פרנק זצ"ל (הר צבי או"ח ח"א, סי' ו), הגר"א ולדנברג זצ"ל (ציץ אליעזר ח"ח א, כב), הגר"א סופר שליט"א (נשמת אברהם או"ח ז, א).
ב. דין ברכת אשר יצר באדם המטיל מימיו תמיד על ידי קטטר
הגר"א ולדנברג זצ"ל פסק (ציץ אליעזר שם, כג) על פי הלק"ט שהמטיל מימיו תמיד על ידי קטטר צריך לברך אשר יצר בכל פעם, כיוון שחפץ בהוצאת מי הרגליים, ע"ש. לעומת זאת, הגר"א סופר שליט"א (נשמת אברהם שם) כתב שיברך פעם אחת בכל בוקר על סדר ברכות השחר, ויכוון לשאר היום. נראה שפסק זה מבוסס על דברי הרמ"א, שפסק (או"ח ד, א) על פי האבודרהם בנוגע לברכה שאחרי נטילת ידיים בבוקר: "וי"א גם אשר יצר, ואפילו לא עשה צרכיו, וכן נהגו".
ג. דין תפילה ושאר דברים שבקדושה באדם המטיל מימיו תמיד על ידי קטטר
נפסק ב'ציץ אליעזר' (ח"ח א, ב), על פי שו"ת הרמ"א (סי' צח), שהמטיל מימיו תמיד על ידי קטטר מותר בתפילה ושאר דברים שבקדושה – ובלבד שיכסה את מי הרגליים, שלא יהיה מתפלל כנגד מי הרגליים, ע"ש. כך כתב גם הגר"א סופר שליט"א (נשמת אברהם שם, עו).

השאר תגובה