פרק ב משנה ז
"הוא היה אומר
- מרבה בשר מרבה רמה
- מרבה נכסים מרבה דאגה
- מרבה נשים מרבה כשפים
- מרבה שפחות מרבה זמה
- מרבה עבדים מרבה גזל
- מרבה תורה מרבה חיים
- מרבה ישיבה מרבה חכמה
- מרבה עצה מרבה תבונה
- מרבה צדקה מרבה שלום
- קנה שם טוב קנה לעצמו קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא"
הלל אומר האדם המרבה בדבר מסוים., דבר זה גורם להרבות בדבר אחר.
הדברים הם:
- המרבה לאכול בשר ללא צורך, בשרו יבאיש בקבר.
- המרבה לעצמו נכסים, לאדם זה יש דאגות.
- המרבה לעצמו נשים, אדם זה מרבה בביתו כשפים, כנראה שבימים ההם נשים השתמשו בכשפים.
- לאדם שיש לו הרבה שפחות, אדם זה יש אפשרות לחטוא.
- המרבה לעצמו עבדים, אדם זה יכול לבוא לידי גזל של עבדיו.
- המרבה ללמוד ולעסוק בתורה, אדם זה מרגיש חיות.
- המרבה ללמוד, אדם זה ירבה חכמה.
- המרבה לקבל עצות, לאדם זה תהיה תבונה רבה.
- המרבה לתת צדקה, אדם זה מרבה שלום. יכול להיות מפני שלא יהיו פערים חברתיים בין האנשים.
- אדם הנותן דוגמה טובה לאנשים אחרים, זה אדם עם שם טוב.
אדם אשר קנה לו את ההנהגות הטובות שלמדנו ברשימה זו, זה הפירוש לקנה לעצמו.
אדם הקונה לו תורה, קונה לו חיי עולם הבא.