אילם

warning: Creating default object from empty value in /home/shaulanvari/shaul-anvari.info/drupal/acquia-drupal-1.2.3/modules/taxonomy/taxonomy.pages.inc on line 34.
אילם

מחשב תקשורת בשבת

תגיות:

מחשב לאילם חרש בשבת – שאול

תשובה
תשובה זו מניחה שתי הנחתות יסוד:
א. המחשב דולק מע"ש עד למוצש"ק
ב. מחשב זה משמש אך ורק לשיחת האילם עם הבריות.

ראשית עלינו לדון, בטעמי איסורי חשמל בשבת. קיימים שלושה איסורים בשבת, כפי שנפרט להלן:

עליה לתורה של אילם

אילם בעליה לתורה

שאלה: האם רשאי אילם, פיקח, השומע, לעלות לתורה?

תשובה:

א. דיני "השומע כעונה".
בארנו במאמרנו בעניין כבד פה האם רשאי לעלות לתורה.
מצד דין שומע כעונה, מסקנתנו הייתה שאומרים אנו את הכלל שומע כעונה בקריאת התורה ולכן גם כבד פה וגם סומא רשאים לעלות לתורה.
נעזרנו בהגיענו למסקנה זו:
בט"ז על (שו"ע סי' קמ"א ס''ק ג) שמביא את הירושלמי במגילה (פ"ד ה"א)- מעשה בר' מאיר שקרא במגילה ואדם אחר בירך עליה- מכאן שהשומע כעונה.

קדיש יתום לאילם

תגיות:

המקור לקדיש יתום נמצא במדרשים שונים, וכן מובא בספרי הלכה שונים בתקופת הראשונים, ביניהם שו"ת הריב"ש (סי' קטו).
לפי מדרש זה רואים שמטרת הקדיש היא שהקהל יענה אמן יהא שמיה רבא מברך ויציל על ידי זה את נשמת הנפטר מדין גיהנם. הרמ"א (יו"ד שעו ס' ד') פוסק שיתום יגיד על אביו ואימו קדיש יתום י"ב חודש (והמנהג לומר י"א חודש), ושם הביא את סדרי הקדימויות כאשר ישנם בבית הכנסת כמה אבלים, מי יזכה לומר הקדיש יתום.
הפוסקים בספרי השו"ת דנים האם מותר לאבלים לומר ביחד קדיש.
בשו"ת חת"ם סופר יו"ד שמ"ה הביא את דברי היעב"ץ בסידורו, שכתב כי מנהג הספרדים, שכולם אומרים קדיש ביחד נכון בעיניו.

אילם בברכות ובתפילה

בגמ' נחלקו האם הרהור כדבור דמי או לא, ופסקו רוב הראשונים שהרהור לאו כדבור דמי, ולא יצא ידי חובה מי שהרהר תפילה וברכות.
הרמב"ם פוסק (הל' ברכות פ"א ה"ז): "כל הברכות כולן צריך שישמיע לאזנו מה שהוא אומר ואם לא השמיע לאזנו יצא בין שהוציא בשפתיו בין שבירך בלבו". מרמב"ם זה יוצא, שהרהור כדבור דמי בברכות, וכן הסמ"ג (עשין סי' כז)
בברכת המזון פוסק השו"ע (קפה סע' ב) שיצא אם הוציא בשפתיו. המ"א פוסק (על אתר) אם המברך אנוס, יוצא בהרהור בברכות כמו בע"ק.

אילם בקריאת שמע

משנה (כ,ב). בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה; ועל המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר: מברך לפניהם ולאחריהם.
רש"י מסביר את הסיבה שבע"ק יוצא י"ח ק"ש בהרהור, כיוון שק"ש היא מדאורייתא. בברכות שלפני ואחרי ק"ש בע"ק א"י בהרהור, כיוון שברכות אלה מדרבנן.
גמרא (שם) נחלקו האם הרהור כדבור דמי או לא, אמר רבינא, זאת אומרת: הרהור כדבור דמי.
רב חסדא אמר: הרהור לאו כדבור דמי.
רוב הראשונים פסקו שהרהור לאו כדבור דמי, ולא יצא ידי חובה מי שהרהר ק"ש או ברכות.

שלב תוכן