פרשת תצוה: לשפוט ברגש ובחמלה

"וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות כח,כט)
פרשתנו עוסקת בעשיית בגדי הכהונה. הקב"ה מצווה את משה רבנו לעשות בגדי כהונה לאהרן אחיו ולשאר הכוהנים. הפעם אתמקד בחושן. החושן הוא אחד מהבגדים של הכוהן הגדול. החושן עשוי משתים עשרה אבנים, אשר על כל אבן כתוב שם של שבט משבטי בני ישראל. השבטים היו מסודרים בארבעה טורים. כל אבן מאבני החושן הייתה מסוג אחר של אבן. החושן היה על לבו של אהרן וקראו לו "חושן המשפט".
אתייחס כאן מדוע החושן היה על הלב. הכוהן הגדול היה הדמות הרוחנית הגדולה בעם ישראל. אליו כל עיני ישראל היו נשואות. החושן בא להורות לישראל, שאומנם צריך לשפוט בצדק ולפי סדרי המשפט, אך המשפט חייב להתבצע עם לב, עם רגש. מפני זה החושן היה על לב הכוהן הגדול.
אפשר ללמוד מפרשה זו, שכאשר אנחנו שופטים אדם או אפילו שאנחנו שופטים את עצמנו, אנחנו צריכים לשפוט עם הרבה רגש וחמלה. אעיד על עצמי שלעתים איני שופט עצמי או אחרים מספיק ברגש ובחמלה. אך הידיעה הזו, עוזרת לי לשפוט בדרך זו.
תפילה לשפוט ברגש ובחמלה
לשופט הארץ תפילה.
אתה נתת לנו תורת חיים, תורת אמת.
בה מצוות לרוב והנהגות טובות ודרכי משפט ישרים.
אנחנו עמך ישראל צריכים ללימודם ולהפנימם.
בזכות לימוד זה והפנמה זו, נדע לשפוט את עצמנו ואת כל בני בריתך בצדק וברחמים.
ברוך אתה שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר

השאר תגובה